קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, השר וסרלאוף – – –
לא רציתי להכניס אותך למה שאני תכף אדבר עליו, אבל אם אתה רוצה, אז תיכנס. תכף אני אכניס אותך, אם ביקשת יפה, אדוני היושב בראש.
תשמע קטע, השר וסרלאוף. היום יש בוועדת חוץ וביטחון – יוראי, אתה מפריע לי. השר וסרלאוף, מההתחלה. תשמע קטע. אדוני היושב בראש, תשמע גם אתה.
השר וסרלאוף, תשמע קטע. יש היום בוועדת חוץ וביטחון דיון על הארכת צו 8 לחיילי המילואים. אלה שעשו 200, 300, 150 ימים – להאריך להם. הרי החוק מדבר: אתה יכול לעשות כמה עשרות ימים בשנה, תלוי – אתה מפקד, לא מפקד, אבל עשרות בודדות. מבחוץ אתה פתאום רואה שני ח"כים חרדים נכנסים להצבעה. אתה כאילו מסתכל ואתה אומר לעצמך: תגיד, אין גבולות? מה, הם, שלא יודעים מה זה רבע שעה של שירות בצבא, שאין להם לילות טרופים? כששואלים איך עובר עליהם סוכות – אנחנו הולכים משבעה ללוויה, כמו שאומרים בציונות הדתית – הם הולכים משמחה לשמחה, ככה הם אומרים. כשהם מתרצים למה הם לא שולחים את הילדים שלהם לצבא, אז הם פוחדים שהם אולי יחזרו בלי כיפה. אבל בלי כיפה סרוגה. עם ציצית, אבל אולי גם זה לא. הכול כדי שלא יסתכנו.
ואז אתה שואל את עצמך: תגיד, אין גבולות? הרי זה לא קואליציה–אופוזיציה. זה לא אתה ואני. אתה משרת, אני משרת. הילדים משרתים. אבל בממשלה הזו, בקואליציה הענקית, יש ציבור שלא מבין. מה, אותם צריכים להביא להצביע על הארכת נטל המילואים כשהם לא מבינים מה זה? אין לכם גבולות? ואז הוא אומר: אתה מונע משנאה. אני אומר לו: לא, אני מונע מאהבה, מאהבה למשרתים. אבל כן, אתם החרדים יוצרים שנאה, זו האמת. בסוף, גם אנחנו, גם הציבור שלנו – לא משנה, ליכוד, בית יהודי, המפלגה שלך, אנשים שמשרתים – מבינים שזה לא יכול להימשך ככה.
אבל אני אומר עוד פעם, אני חושב, ואני אומר גם לך, היושב-ראש, יש דברים – לפחות טיפה מצפון, טיפה אופי. אל תיכנסו להצביע. תגידו: אתם קואליציה גדולה. אני מתבייש להצביע על העמסת הנטל על המשרתים. אבל גם את הגבולות האלה – – –
אדוני היושב-ראש, אני התאמצתי לא לדבר אליך. אתה יודע את זה. אתה גם יודע למה.
התאמצתי לא לדבר אליך בגלל שאתה לא תבין מה אמרתי, לצערי הרב.
אתה אומנם לא באת להצביע היום, אבל אני מניח שאם היו קוראים לך, גם אתה לא היית מתבייש. בושה זה דבר שחסר בקואליציה הזו. תודה.
381 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.