קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני קצת יוצא מהפוליטיקה למען אישה יהודייה מדהימה, אחת הנשים היהודיות המשפיעות ביותר במאה האחרונה בספורט העולמי. לפני שבוע ימים נפטרה אגנס קלטי. אגנס נפטרה השבוע לפני גיל 104, שבוע לפני גיל 104. חשוב שנזכיר אותה בבניין הזה, וחשוב שהיושבים פה ידעו מי הייתה אגנס קלטי וכמה היא השפיעה בכלל עלינו כעם היהודי.
אגנס קלטי היא אחת המתעמלות הגדולות בהיסטוריה ואחת הדמויות הבולטות ביותר בעולם הספורט ההונגרי. היא נולדה ב-9 בינואר 1921 בבודפשט, הונגריה. היא ניצולת שואה שהצליחה לבנות קריירה ספורטיבית מרשימה, גם לאחר שחוותה תקופות קשות במהלך מלחמת העולם השנייה.
קלטי זכתה בעשר מדליות אולימפיות: חמש מדליות זהב, שלוש כסף, ושתיים ערד, באולימפיאדת הלסינקי 1952 ובמלבורן 1956. היא נחשבת למתעמלת הוותיקה ביותר שזכתה בזהב אולימפי. היא זכתה במדליות כשהייתה בת 31 ו-35. זה נדיר – היום בגיל 20 כבר יוצאות לפנסיה בענף הזה. במהלך הקריירה שלה הצטיינה בעיקר בתרגילים על מקבילים מדורגים, קרקע וקורה. אגנס נולדה בתקופת מלחמת העולם השנייה. קלטי נאלצה להסתתר בזהות בדויה כדי להינצל מהנאצים. משפחתה, שהייתה יהודית, איבדה רבים מבניה בשואה. למרות הקשיים, היא חזרה להתעמלות אחרי המלחמה והתמידה בעבודה קשה שהובילה להצלחות גדולות. בשנת 1956, בזמן המהפכה בהונגריה, קלטי הגיעה למדינת ישראל.
אגנס קלטי זכתה בפרסים רבים על הישגיה, כולל הכרה בין-לאומית מאוד גדולה, אבל מה שהיא עשתה במדינת ישראל באמת ייזכר בהיסטוריה של הספורט הישראלי. אגנס הגיעה לפה, ובעצם הקימה את ענף ההתעמלות, גידלה דורות של ספורטאיות בענף ההתעמלות, הגיעה איתן למשחקים האולימפיים.
אנחנו, העם היהודי, חייבים לזכור גם את הכוכבים שלנו בעולם הספורט, שנותנים הרבה הרבה כבוד לעם היהודי. כמובן, היה לנו את מרק ספיץ ויש לנו אחרים, אבל אגנס קלטי באמת, אדוני היושב-ראש, הייתה אחת, יחידה ומיוחדת. הבניין הזה היום זוכר אותה. אני מבטיח לעשות בכנסת, במסגרת ועדת הספורט, דיון בנושא, ולהזמין את איגוד ההתעמלות כדי להוקיר את משפחתה – יש לה בן אחד – ולהגיד לה תודה על כל מה שעשתה. תודה רבה.
307 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.