הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה – – –

אני חושב שהיא נכבדה עדיין. הטבות כלכליות לערוץ 14, אני שומע כאן כל הזמן. חבריי, תקשורת חופשית ומגוונת, תחרות וחופש דעה, גיוון שוק הרעיונות, עזרה לאזרח הקטן לשלם פחות ולקבל יותר – אלה עומדים בבסיס הצעת החוק הזאת.

הצעת החוק הזאת מביאה בשורה ל-150,000 בתי אב בישראל המחוברים לפלטפורמת עידן פלוס כדי שגם הערוצים הזעירים – – –

אדוני, אני מבקש שתשמור על זכותי לדבר.

הצעת החוק הזו מביאה בשורה ל-150,000 בתי אב בישראל המחוברים לפלטפורמת עידן פלוס, כדי שגם הערוצים הזעירים – 9, 24, הלא TV, וכן, רחמנא ליצלן, גם ערוץ 14 – ייכללו בפלטפורמת עידן פלוס. זאת, כדי שהציבור יקבל מגוון.

אז למה יושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד מתנגד לזה כל כך? כי ללפיד הומוגניות של 90% בתקשורת לא מספיקה – 11, 12, 13, רשת ב', גלי צה"ל, ynet, וואלה ורוב מוחץ של העיתונות הכתובה, שמקדמים את אותה אג'נדה. הרי אתם יודעים שאם היו שמים שם קלפי, כנראה שכל הקואליציה לא הייתה עוברת את אחוז החסימה.

כל הקואליציה לא הייתה עוברת את אחוז החסימה בעיתונות שאתם מקדמים.

אבל לאופוזיציה ובראשה יאיר לפיד זה לא מספיק. לכן ניסיתם לסגור את ערוץ 14 בזמנו, לכן ניסיתם לסגור את ערוץ 20 בזמנו, את ערוץ 7 סגרתם, את ישראל היום ניסיתם לסגור. נראה שמבחינתכם מיותר להתווכח, צריך למנוע את הוויכוח. בשביל מה להתווכח? זה ההבדל בין ליברליזם לבולשביזם, ואנחנו תמיד היינו ותמיד נהיה בצד של הליברליזם.

עכשיו, חבריי – – –

חבריי, חברים, חייבים להבין – חברים, חייבים להבין שמגוון דעות – – –

חייבים לזכור שמגוון דעות זה לא רק צורך דמוקרטי, זה יכול גם למנוע אסונות. היום כבר ברור שהסכמי אוסלו היו בכייה לדורות, אבל אז, בזמן אמת, המונוליטיות של התקשורת השתיקה כל ביקורת. "אויבי השלום", "אנשי האתמול", כינו את מתנגדי ההסכמים. אדוני, אני לא יכול לדבר.

אבל אז, בזמן אמת, בשנות התשעים, המונוליטיות של התקשורת השתיקה כל ביקורת.

"אויבי השלום", "אנשי האתמול", כינו את מתנגדי ההסכמים. עזה תהפוך לסינגפור, בישרו הכותרות בשנות התשעים.

אולי תחכימו, תשמעו משהו: לפני 30 שנה, לאחר שהגיע ערפאת, יימח שמו, ליהודה ושומרון, הוא עבר מעיר לעיר וקרא בפומבי לג'יהאד נגד ישראל. יגאל כרמון – – –

חוץ מנתניהו, לא נתניהו – יש לך עוד משהו?

שמענו על נתניהו, אבל עכשיו מדברים פה על משהו אחר. אני מבין שקשה.

יגאל כרמון – – –

אני לא אדבר.

יגאל כרמון ניסה להביא זאת לידיעת הציבור ונתן קריאות "ג'יהאד" של ערפאת. אחד האנשים שהוא פנה אליהם היה עיתונאי בכיר בשם נחום ברנע.

ברנע סירב לתת פרסום.

אנחנו מדברים עכשיו על מגוון בתקשורת. אני מבין שחוץ מביבי, לא ביבי, נתניהו, לא נתניהו – אין לכם הרבה, כי זה כל מה שמדברים עליו – –

– – אבל אני מנסה לדבר פה – אפשר לדבר פה על עוד כמה דברים. אולי תרחיבו את הדעת.

אחד האנשים – – –

– – – וברנע סירב לתת פרסום לחומר המקורי – –

– – הראשוני החדשותי הזה. כרמון מספר: הפצרתי בו – זאת האמת. ברנע השיב: אין אמת, כל ידיעה צריכה להיבחן לפי השאלה את מי היא משרתת, ואתה, כרמון, משרת את אויבי השלום. הלוואי שברנע היה היחיד.

זה קשור למה שאני מדבר עליו.

– – –

המונוליטיות והיעדר הגיוון בתקשורת הדהירו את ישראל אל האסון – – –

אני מבין שקשה לכם עם נושא המגוון בתקשורת.

לפני 19 שנה, ממש בימים אלה, בוצע הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, ואז גם התוודענו למושג שהפך למטבע לשון, "אתרוג". תקשיבו טוב, בפברואר 2005 טבע את המונח הזה אמנון אברמוביץ', עוד עיתונאי בכיר, בקשר לראש הממשלה דאז אריאל שרון.

כחצי שנה לפני הגירוש אמר אברמוביץ' בכנס – –

– – אמר אברמוביץ' בכנס עיתונאים במכון ון ליר: צריך לשמור על שרון כמו על אתרוג, לשומרו בקופסה אטומה מרופד בספוגית, צמר גפן ונייר צלופן – –

– – לפחות עד תום ההתנתקות. לדעתי, צריך לשמור עליו לא רק מפני הדגלים הפוליטיים, אלא גם מפני דגלים משפטיים.

לא, לא, אני – – – פה חמש דקות – – –

אדוני היושב-ראש, חמש דקות הפריעו לי – – –

לא – – –

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לסיים את דבריי.

אני לא נאמתי עשר דקות. אני מדדתי את הזמן שיש לי – שלוש דקות.

כך גם עשיתם בבריחה מלבנון, כך גם היה בכל שאר הדברים.

מגוון בעולם התקשורת חיוני לא רק לדמוקרטיה; מגוון חיוני כדי למנוע אסונות. והיום זה צעד נוסף להגביר את המגוון, כדי שלאנשים שיש להם עידן פלוס – –

– – יהיה בשלט עוד כמה ערוצים, ולא רק את הערוצים שאתם אוהבים כל כך.

אני רוצה להגיד תודה – –

– – ליושב-ראש הוועדה – –

– – דוד ביטן ולשר התקשורת.

תקשורת חופשית – – –

לא יעזור לכם – יהיה מגוון בתקשורת. גם דעות שאתם לא אוהבים יישמעו, על אפכם ועל חמתכם.