קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אל תתחיל עם גיאוגרפיה, ואטורי.
תודה רבה, אדוני היו"ר. כנסת נכבדה וריקה, אנחנו חיים פה בעולם מושלם. תראו איזה נחמד פה, מכנסים מליאה במיוחד להעביר חוקים שאף אחד במדינת ישראל לא צריך, ואין לנו פה איום מכמה חזיתות, פה אין לנו אווירת חירום, לא צריך ממ"דים, אין חטופים, אין יוקר מחיה, לא חוזרים ללימודים ב-1 בספטמבר. אין כלום. מדהים פה, מדהים.
היום אנחנו מכנסים את הכנסת בפגרה לכינוס מיוחד בשביל חוק אחד. במצב נורמלי, אם היו מכנסים את הכנסת בשביל חוק אחד, הייתי אומר: טוב, באים עכשיו לעשות איזה רכש אדיר של ציוד צבאי, באים עכשיו לפתור את הבעיות של הגיל הרך, באים לפתור את הבעיות של המפונים מדרום ומצפון, מדברים על איך נראית ישראל בעולם, מה קורה למעמד הבין-לאומי של מדינת ישראל, שר החוץ נמצא איתנו פה.
אבל לא. היום אנחנו עוצרים הכול, חברים, בשביל לדון בחוק – – –
קשה לעקוב אחרי זה. אני יודע שגם אחרי חוזרים, פותחים את זה, אז יש עוד פעם זה. אלי, סליחה. אמרתי שר החוץ, לא ידעתי שזה התחלף. בראש שלי אתה עדיין שר החוץ, כי שר החוץ הנוכחי לא מתפקד.
אלי, להפך, אני פרגנתי לך. אצלי בתודעה אתה עדיין שר החוץ, כי הקיים לא רלוונטי.
אלי, אפשר לפתור את הסוגיה הזאת בקלות ולצאת לבחירות.
חברים, חבל על הוויכוח. אפשר לצאת לבחירות ולראות מה העם יגיד.
אלי, אפשר לפתור את הסוגיה הזאת בקלות ולצאת לבחירות.
חברים, חבל על הוויכוח. אפשר לצאת לבחירות ולראות מה העם יגיד.
אלי, אפשר פשוט לצאת לבחירות ולתת לעם להחליט. את זה אתם לא מוכנים לעשות.
את זה אתם לא מוכנים לעשות, כי אתם יודעים שאת השלטון איבדתם ואין מנדט מהעם.
איזה סקרים? בשום סקר אין לכם ממשלה, אלי. בשום סקר.
אפילו לא בערוץ 14, שבשבילו פתחנו את המליאה.
אז למה אתם מפחדים מבחירות? אז למה אתם מפחדים מבחירות, אלי? אלי, אני אסביר לך משהו.
אלי אני אסביר לך משהו. אלי, אני יודע שאתה אדם אינטליגנטי ואתה יודע שאני מעריך אותך, אלי. אני מעריך אותך, אלי.
אני אתן לך הסבר, אני אתן לך הסבר. בסוף – – –
אני אתן לך הסבר הכי פשוט שיש. כשהבוחר יגיע לקלפי הוא יזכור ויראה את יוקר המחיה שעולה ועולה ועולה – –
– – את יחסי החוץ של מדינת ישראל שיורדים ויורדים ויורדים, את המפונים מדרום, את המפונים מצפון – –
– – ואת כל מה שעוללתם למדינת ישראל, וישלח אתכם הביתה.
אלי, אם אתה רוצה לדבר על מה לפיד עשה, אני יכול לעמוד פה, ואני צריך יותר מעשר דקות. אני צריך 20 דקות רק בשביל להסביר מה הוא עשה ביחסי החוץ של מדינת ישראל, איך הוא קיבל את המשרד ואיך הוא יצא מהמשרד, כולל פסגת הנגב וקואליציה בין-לאומית.
עכשיו, ברשותכם, אני אחזור לעיקר. ראיתם כמה אמוציות יש פה? עכשיו נסביר למה זה קורה. למה אמוציות? למה פותחים את המליאה? למה כולנו פה? מסיבה אחת פשוטה – כי בערוץ הזה שהשר דיבר עליו, שיש לו ממשלה, צריכים עזרה. כשבערוץ 14 צריכים עזרה, פותחים את המליאה בכנסת. לא החטופים פתחו את המליאה, לא יוקר המחיה פתח את המליאה, לא המצב העגום של ישראל פתח את המליאה, ואפילו לא איום קיומי על מדינת ישראל פתח את המליאה. מה כן פתח את המליאה? החלטה שניתנה בחוסר סמכות משר התקשורת.
מה קרה בעצם? ב-8 באוקטובר, אולי כמה ימים אחרי, שר התקשורת החליט להעלות את ערוץ 14 יחד עם שאר הערוצים על עידן פלוס.
אני אסביר לך מה רע בזה. אחרי כמה שבועות, זמן קצר אחרי זה, שמו לב שאין לו סמכות לתת הנחיה כזאת. אין סמכות לשר התקשורת לתת הנחיה כזאת – צריך חוק. אבל מה קרה? שר התקשורת התנפח ואמר: לא, אני קובע. עברו עוד כמה חודשים. ערוץ 14 צבר חוב, ואז אמרו לו: תביא את הכסף, כי אתה לא קובע. קיפלו אותו שוב.
עכשיו אני אסביר לך מה הבעיה – שאלת מה הבעיה – הבעיה שזה לא הכסף של אימא שלו, זה הכסף של מדינת ישראל. הבעיה היא שלחיילים אין ציוד; הבעיה היא שלמורים אין מספיק כסף לפתוח את השנה.
הבעיה היא שהכול קורס פה ואתם פותחים מליאה בשביל ערוץ 14, בשביל שהם יקבלו בחזרה את המיליונים על חשבון הציבור. לא רק שהם יקבלו רטרואקטיבית את המיליונים, גם עתידית, עכשיו, מהיום ואילך – – –
מהיום ואילך, אנחנו נכניס אותם לעד, קבוע, שיהיו built-in, חלק ממערך מושחת, אומנם ממוסד, של מפלגה אחת, אולי של שתי מפלגות. מהיום, השר קרעי צריך להיות יקיר ערוץ 14 על מה שהוא עשה. ואטורי, הוא לקח לך את הפינה, שתדע. מהיום הם צריכים להגיד לו תודה כל בוקר, צוהריים וערב. לא רק שהוא החזיר להם מיליונים שניתנו שלא בסמכות – הוא גם נותן להם הטבות קדימה. אני שואל את עצמי, באמת, באיזו עוד מדינה בעולם יפתחו מליאה, במיוחד בזמן מלחמה, כשאנחנו מבינים שהולכת להיות קשה מאוד; בזמן שאנשים רבים על חלב בסופר; בזמן שאנחנו לא יודעים אם שנת הלימודים עומדת להיפתח בזמן; בזמן שכל יום מהמרים מתי הולכים לירות על מדינת ישראל. אנשים פוחדים לצאת עם הילדים שלהם לגינה מתחת לבית. בזמן הזה אתם תביאו חוק למען ערוץ פרטי של אוליגרך. זה לא מביך אתכם? זה לא מביך אתכם? אני שואל באמת: זה לא מביך אתכם? זה לא מביך אתכם?
יש שתי סיבות לכך שאתם פה: או שאין לכם מושג, או שאין לכם מושג מהחוק, או שאיבדתם את הבושה. אין שום סיבה אחרת שאתם פה ועוזרים להעביר את החוק המושחת הזה. היום בהצבעה שלכם אתם מכשירים הנחיה שניתנה בחוסר סמכות, חוסר סמכות של שר לתת כספים לערוץ מסחרי. אתם אומרים: אין בעיה. לשר אין סמכות? אז אנחנו נחוקק את החוק. הרי מה שווה חוק אם אי-אפשר לשנות אותו כמו פלסטלינה, איך שאנחנו רוצים?
אז אני רוצה לומר לכם משהו: במדינה מתוקנת זה לא יכול לקרות. במדינה מתוקנת, כשמישהו עושה טעות ונותן הנחיה שלא בסמכות, יש לזה מחיר. במדינת ישראל, שחרתה על דגלה שאין אשמה – יש אשמה, אין אחריות – רק במדינה הזאת זה יכול לקרות. זה לא יכול לקרות בשום מדינה בעולם. אתה יודע מה? זה לא יכול לקרות בשום עיר בעולם שמישהו ייתן הנחיה ולא ישלם עליה.
אם נקביל את זה רגע לשירות הציבורי, לראשי הערים – כשראש עיר נותן הנחיה שלא בסמכות, אתם יודעים מה קורה? מישהו יודע? אני יודע. בליכוד לא שמעו את השם הזה בחיים. שקלים, כשראש עיר נותן הנחיה שלא בסמכות – אתם יודעים מה קורה?
דממה. קוראים לזה חיוב אישי. יש לנו פה ראש רשות – קוראים לזה חיוב אישי. לא משנים את החוק בשבילו, לא מכנסים מליאות בשבילו, לא עושים את כל הדבר המושחת הזה. פשוט אומרים לו: טעית – תשלם. אבל מה אתם אומרים? אתם אומרים: אנחנו טעינו – הציבור ישלם. הרי זה כסף של אבא שלכם, מה אכפת לכם מי ישלם? בינתיים, מישהו מכם חשב מה קורה ב-1 בספטמבר? חשבתם על זה, על הילדים בצפון ובדרום? זה מעניין אתכם בכלל איך הם הולכים לפתוח את שנת הלימודים? מעניין אתכם?
שר האנרגיה נמצא פה. מעניין מה הולך לקרות למשק המים? מעניין מישהו מה הולך לקרות פה עכשיו מבחינת חברת חשמל, שאנחנו לא יודעים אם יהיה חשמל או לא יהיה חשמל? על זה תכנסו מליאה. תכנסו את כולנו בכל שעה שאתם רוצים. תביאו אותנו לפה ותסבירו לנו מה הולך לקרות בחברת חשמל, מה הולך לקרות במים, מה הולך לקרות במערכת החינוך, מה הולך לקרות בסופרים – איך אתם מתגברים את המזון, כי חלילה וחס, אם תהיה תקיפה על מדינת ישראל, מה אתם עושים? מישהו אחד בבניין הזה יודע מה אתם מתכוונים לעשות? גם לכם אין מושג. אבל הבעיה היא שלציבור אין מושג.
לציבור אין מושג, כי אתם מחלקת הדגים הקפואים. אופיר מביא אתכם לפה, אומר לכם תצביעו, ואתם אפילו לא שואלים על מה.
אני רוצה לומר לכם משהו: בסוף הציבור מחפש מנהיגים. אם הוא יבין שאדם אחד שולט בכל סיעת הליכוד, וקוראים לו אופיר, אז שיצביע לאופיר, שיהיה מקום ראשון בפריימריז. אם הוא יבין שיש לנו את שר הכישלון הלאומי בן גביר ששולט בממשלה – –
– – אז שיצביעו לו. אני יודע שקשה לשמוע את האמת בפנים, אבל זה המצב. תפתחו את המליאה כדי לדאוג לחינוך של הילדים שלנו, ליוקר המחיה, ליחסי החוץ, לא בשביל להעביר חוק מושחת לערוץ 14.
1,304 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.