קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, מי השר התורן?
אני מכבד אותם, אז רצית לדעת את מי אני מכבד, זה הכול. פשוט, אני עולה לפודיום, יש לזה עניין ממלכתי.
265 הרוגים בתאונות הדרכים מתחילת השנה, ובמקום להתכנס כאן על מכת תאונות הדרכים, על המלחמה, על החטופים שלא נמצאים, על הדרך למצוא את זה – אנחנו נמצאים ב-6 באוגוסט בכנסת ישראל ליום שלם, ומביאים את כל העובדים, את כל חברי הכנסת, עוד מעט את כל חברי הממשלה, בשביל להצביע כדי שמשלמי המיסים ישלמו עוד כסף בשביל לממן ערוצים פרטיים. כולם מדברים כאן על הסיבה שאנחנו נמצאים כאן. חשוב מאוד לזכור שהכסף הזה שחוסכים וכביכול חוסכים לערוצים ותהיה תחרות וזה ירד מהתאגיד – מה זה ירד מהתאגיד או הרשות השנייה? מי שמממן את זה בסופו של דבר זה משלמי המיסים. וכאן, מה שממשלת ישראל באה ואומרת: אנחנו באים ומבקשים מכולם לבוא במיוחד בפגרה, עם כל המצב שבו המדינה נמצאת, הכלכלה, האינפלציה, הגירעון, מה שקורה בעולם, האיום של המתקפה האיראנית – שגם כן, זה אבסורד שאנחנו יושבים ומחכים לפגיעה – המלחמה בצפון, 100,000 מפונים, החטופים, המלחמה בדרום – –
– – שנת הלימודים שאולי לא תיפתח בגלל שיש מלחמה, אבל גם בגלל שארגוני המורים לא רוצים. לא חסר על מה דחוף לבוא ולהתכנס, אבל במקום זה, כל הנהגת ישראל מגיעה לכאן בשביל להצביע, לתת כמה מיליונים הטבה למיליארדרים. איכשהו תמיד המיליארדרים מקבלים את ההטבות הכי גדולות. אבל אם היו עוד כמה מיליונים לתאונות דרכים, היינו יכולים להציל חיים. אם היו כמה מיליונים לתאונות דרכים, היינו יכולים למנוע פגיעות קשות מאוד שאנשים נפגעים. אנחנו בשיא לא רק בהרוגים, בכמות תאונות הדרכים מתחילת השנה – – –
גם תאונות עבודה, נכון, אנחנו בשיא גם בתאונות עבודה, אבל אם אני חוזר לתאונות דרכים – אנחנו גם בשיא בפצועים בתאונות דרכים מתחילת השנה. יש המון המון פצועים קשה, עם שיקום ארוך, עם נכות לכל החיים. זה ישפיע על כל המשפחה שלהם. זה יעלה מיליארדים למשק. ובמקום שאנחנו נתכנס כאן ובכמה שעות נקבל החלטה, נחליט מי אחראי וניתן כמה מיליונים תקציב בשביל להציל חיים, בשביל להוריד את העלויות למשק, בשביל למנוע פגיעה, בשביל לעשות מה שנכון, אנחנו כולנו מתכנסים כאן בשביל שאיזה מיליארדר או שניים, יהיה להם עוד מיליארד או שניים.
בדרך כלל יום שלישי זה נאומים בני דקה, אז אני עולה ומספר על תאונות הדרכים שהיו בשבוע החולף. אין היום נאומים בני דקה, אז אני עולה כאן כדי לספר שבשבוע החולף ארבעה אנשים נהרגו בתאונות הדרכים. ביום רביעי 31 ביולי אוטובוס פגע ברוכב קורקינט חשמלי ברחוב משה דיין בחולון. זה היה לפני הפיגוע, כמובן. רוכב הקורקינט, בן 30, מת. ביום חמישי 1 באוגוסט רכב פרטי פגע בהולך רגל שחצה מעבר חציה בקריית מוצקין. דרך אגב, הצומת היה מרומזר. הולך הרגל, בשנות החמישים לחייו, מת גם כן. ביום שבת 2 באוגוסט רוכב אופנוע בשנות השלושים לחייו נסע ברחוב ויצמן בעיר נס ציונה – נס ציונה זו העיר שלי – התנגש באבן שפה, התהפך ונהרג. ביום ראשון 4 באוגוסט משאית נוסעת בסמטה בפרדס חנה, פוגעת בהולכת רגל בת 76. היא פשוט חצתה את הכביש לאט. הולכת הרגל נהרגה במקום.
אז במקום לטפל בזה, אנחנו נמצאים כאן ומדברים על הטבות לערוצים כאלה ואחרים, על מדבב, על מרבב, על רשות שנייה ועל הרבה דברים שאולי הם חשובים בשוטף, אבל הם ממש לא חשובים בתקופה שאנחנו נמצאים בה. הייתי שמח – אם כי ככל שהזמן עובר, התקווה שלי מהממשלה הזאת – אין תקווה, אבל גם אם יש איזשהם חלומות, גם הם כבר מתנפצים – שקצת יזיזו דברים. קיוויתי שהחקירה המשטרתית נגד שרת התחבורה והבטיחות בדרכים תעשה את שלה. קיוויתי שהתחקיר יעשה את שלו. קיוויתי שדוח מבקר המדינה יעשה את שלו. הלוואי שבקרוב מאוד נראה תוצאות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
592 מילים של בועז טופורובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.