קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני רואה גם את השר כאן, שמעתי את ביטן, שדיבר חצי שעה. אני אסכם לכם בדקה: החוק הזה, חוק ה-KK, אני קוראת לו – קרעי את קלנר, קלנר את קרעי, לא משנה – חצי שעה הוא דיבר, ותכלס בסוף החוק מאוד פשוט. אגב, שלי, כל כך הרבה זמן הייתם שם בדיונים. החוק הזה בעצם פוטר מדמי ההפצה, ומכיוון שהתאגיד ישלם, זה בעצם הציבור ישלם, כי התאגיד זה אנחנו, ובעצם תפרו את החוק למידות של ערוץ 14. ואז באו מהייעוץ המשפטי ואמרו: זה לא מתאים רק ערוץ 14, בואו נפטור את כולם, אז פטרו את כולם, ואיזה יופי, ואזרחי ישראל ישלמו מיליונים. והינה, תראה, בדקה, אפילו פחות, הסברתי את מה שביטן הסביר חצי שעה.
אבל אני לא רוצה לבזבז את הזמן שלי על חוק ה-KK, אני רוצה לדבר איתכם על בוני וקלייד הישראלים, שאתם לא תאמינו – לצערנו, כמובן, זה אירוע טרגי, אבל בואו ואספר לכם מה קרה ביום ראשון. אז ביום ראשון, לצערנו הרב, היה פיגוע בחולון. אני גם רוצה לציין את רינה דניב, זיכרונה לברכה, ואת אברהם סומיכי, זיכרונו לברכה, שני אזרחים ישראלים שיצאו בבוקר לעבודה ולסידורים ונרצחו בזירת פיגוע. שמעון, בעלה, ייבדל לחיים ארוכים, נפצע, ואני כמובן מאחלת לו איחולי החלמה מהירה.
כמובן, מייד עם פרסום האירוע אץ לו רץ לו השר לכישלון לאומי אל זירת הפיגוע. אממה, הנהג של שר הכישלון, שגם הנהג עצמו הוא כישלון מהדהד – כידוע, הוא הדורס מרמלה, אוקיי? הוא גם דרס מישהו – איחר. ובגלל שהוא איחר, לא היססו בוני וקלייד, הלוא הם אילה ואיתמר בן גביר, ולקחו את הטיוטה של אילה ויצאו לזירת הפיגוע. אממה, שר לא יכול לנסוע בלי רכב משוריין, בעיקר כשהוא האישיות השנייה המאוימת במזרח התיכון – זאת אומרת, קודם כול ביבי, ולא אלי כהן, שיושב פה, אלא המאוים השני הוא איתמר בן גביר. איתמר שלנו ואילה – אני מזכירה לכם, בוני וקלייד הישראלים – אצו-רצו לזירת הפיגוע. עכשיו, שערו בנפשכם – אני אומרת לך, סגלוביץ', אני רוצה לתאר לך את הכביש: בוני וקלייד בטויוטה, מקדימה רכב של מאבטחים, מאחור רכב של מאבטחים שכורזים לו: אדוני השר, תעצור, תעלה לרכב המשוריין. מה? מה? מה? איך מישהו – תגיד, אתה רואה את הסצנריו הזה? עכשיו, אנחנו על כביש 60. ואל תתבלבל – הוא עובר דרך חברון, והוא עובר דרך הגדה, אזורים שהוא מאוים בהם, אבל שום דבר לא יניא אותו מלהגיע לזירת הפיגוע. וכמובן, במקום להגיד: אני אשמור עליכם, הוא אומר לאזרחי ישראל: תשמרו על עצמכם. נורא פשוט. אגב, כמו שהוא היה מגיע לזירה שלנו, רק לצערי, בזירת הפיגועים אצלנו בשלושת הפיגועים הוא כמובן האשים אותנו וכמובן את הממשלה. כשבן גביר מגיע לזירה הוא אומר לכולם: אל תסמכו עליי, תסמכו על עצמכם, תביאו נשק. עזבו שגם מי שנטרל את המחבל הוא שוטר, אבל מה לו ולעובדות, מה לו ולאמת.
מילה אחת למאבטחים של בן גביר: תנחומיי. אין לי מילה אחרת. הם מוצאים את עצמם בסיטואציות שהן לא מוזרות, אלא הן סיטואציות הזויות. שתבינו, אגב, זאת לא פעם ראשונה; בפברואר 2024 הוא ברח להם שוב והסתנן לרכב של שכן. עכשיו, אני אומרת לעצמי, השכן יוצא בבוקר לעבודה, נכנס לאוטו, ופתאום נכנס אליו השר הזה. תאר לעצמך, ואטורי, אתה יוצא בבוקר לעבודה, במקרה אתה שכן של שר החידלון – הוא נכנס לך לתוך האוטו, ואתה צריך עכשיו לנסוע מהר מהר, ובאמצע המאבטחים כורזים לך: אדוני השכן של בן גביר, תעצור את הרכב. אגב, אני בטוחה שאתם נהנים, אבל תחשבו על המאבטחים המסכנים האלה. אז בכביש 60, אגב, הם הצליחו לעצור. תבינו, הם עצרו את האוטו של השכן, פיזית, והוציאו את השר – באמת, המטורף הזה – והכניסו אותו לתוך האוטו, וככה אצו ורצו לעבודה.
תראו, ראינו כאן דברים. סגלוביץ' מחייך, כי גם הוא ראה דברים מטורפים בתפקידו הקודם, אבל ששר בורח למאבטחים כשהם עוצרים – תחשבו גם על הנוסעים בדרך, איזו סכנה. לא מעניין אותו, הוא שם פס. אילה ואיתמר, הלוא הם בוני וקלייד הישראלים, הגיעו לזירת הפיגוע.
אני מסיימת. אחריהם הגיעו המאבטחים. אגב, אחריהם הגיע גם הנהג, ההוא הדורס מרמלה. נזכר להגיע לעבודה. תודה רבה.
642 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.