קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, מעבר לוויכוחים הפוליטיים שלנו, אני עומד כאן, אדוני, מלא דאגה ומתח כמו כולנו. ברור שעתידנו מונח על הכף, ואני עדיין לא מבין למה האסטרטגיה של ראש הממשלה היא להגיב על פי התוצאה ולא על פי הכוונה. אדוני יושב-ראש הקואליציה – שתמיד אני רואה אותו כאן, אז אני פונה – כל השנים חוזקנו, החוסן שלנו, היה בזה שהגבנו על פי הכוונה. היה ברור לאויבים שלנו – הייתי ילד בששת הימים, אמרו מה שאמרו, הגבנו, וככה היה בכל המלחמות. לצערי הגדול, אני לא מבין איך זה מדינה שלמה עוצרת את נשימתה ומחכה וכולם במתח.
אני מאוד מקווה שהקונספציה הזאת שבה אנחנו שבויים תשתנה, אחרת אנחנו נשלם על זה ביוקר רב, אנחנו, בנינו ובני בנינו. כי מה שקורה כאן במרחב הזה זה סכנה גדולה מאוד. אם אנחנו שוב לא נחדד ולא נמרק את מעמדנו במזרח התיכון, אנחנו נמצא את עצמנו מאוימים ונכנסים למלחמת התשה של שנים על גבי שנים. טבעת האש הולכת ומתהדקת. בכוחנו לשנות את זה, ולצערי הגדול – וזה כואב מאוד – ממשלת ימין על ימין, מר ביטחון ממשיך להסס, לגמגם ולהיות מאוד מאוד לא ברור.
וזה מוביל אותי – חבר הכנסת שטרן, שידבר אחריי – לנושא החטופים. חברים, החטופים עדיין נמקים שם, נמצאים שם. תעצמו עיניים, תחשבו, כל אחד, מה היה אם אלה היו הילדים שלנו, הבנות שלנו, הבנים שלנו, ההורים שלנו. האם גם היינו מגיעים לכנס בפגרת הקיץ שמתעסק ברגולציה כזאת או אחרת לגבי תחנות שידור? וזה מוציא אותי מהכלים, איך זה שאנחנו מגיעים לכאן כאילו שום דבר לא קורה. אמרתי אתמול: אני פוגש אנשים והם באמת שואלים אותי, לא מתוך זלזול אלא הם לא מבינים. הם אומרים לי: תגיד לנו, מאיר, אתם נמצאים ביקום אחר? אתם נמצאים באיזה מעגל דמיוני? אנחנו רואים אתכם, קוראים בעיתונים במה אתם מתעסקים כשיש חטופים שנמקים, כשכולנו עוצרים את הנשימה ומחכים, ואתם מתאספים לחוקי רבנים ולחוקים כאלה ואחרים.
ואני מצפה מהשרים, מחברי הכנסת, שאת חלקם אני מכיר הרבה שנים, להשמיע את דברם. מה קרה להם שהם נעלמו? מה כל כך מפחיד אתכם? מה קרה שאתם לא יכולים לראות נכוחה את המציאות במדינה הזאת ולקום ולהתייצב ולהגיד: לא עוד, לא ניתן לזה להמשיך? מה קרה לאנשי הליכוד הליברלים שהם שבויים בידיהם של קבוצה של פשיסטים? אין לי מילה אחרת. כאלה שפורצים לתוך בסיסים של הצבא, כאלה שמגדפים כל מי שלא חושב כמוהם. ותזכרו, חבריי מהליכוד, בסופו של יום ההיסטוריה תשפוט אתכם. היא תשפוט את כל המתקרנפים, את כל אלה שטומנים את ראשם בחול ואומרים: לא ראינו, לא שמענו. אין לא ראינו, לא שמענו. זאת הממשלה שלכם. זו המשמרת שלכם. יכול ראש הממשלה להתפלמס ולספר. אף אחד לא יוריד מעל כתפיו את האחריות לטבח הנורא.
אתמול ראינו, אדוני היושב-ראש – ואתה יושב איתי בוועדה, ואני שומע את דעתך – אתמול ראינו את החרפה הגדולה בלשכת הגיוס.
גם היום, בוודאי. אני חייב להגיד לכם שאני לא נוטה להעביר ביקורת על הצבא, ובטח לא בוטה. אבל בשאלת הגיוס – אני ישבתי שם, ואדוני היושב-ראש, אתה ישבת איתי, ואמרתי לצבא בזו הלשון – חבר הכנסת שטרן, גם אתה אמרת את זה כראש אכ"א לשעבר, שמבין דבר או שניים בגיוס.
ואמרנו: אל תשלחו 3,000 צווים. יש במחזור 13,000, במחזור אחד. תשלחו לכולם. לכולם תשלחו. ולצערי הגדול, מצאתי נציגים של אכ"א – סליחה שאני אומר את זה עליכם, כי אני יודע שאתם חיילים טובים, אבל חייב להגיד את זה – עם התנהגות של רפיסות, של הססנות. זה אותו צבא שראש הצבא, הרמטכ"ל, אמר: אני זקוק מיידית לעוד 10,000 חיילים. וציפינו שאכ"א, ראש אכ"א עם החיילים שלו, שהגיעו, יגיד: אכן, אנחנו מבצעים את הוראתו של הרמטכ"ל. ובמקום זה, מצאנו איזה גמגום לא ברור, גמגום לא ברור. הגדילו לעשות כשהם הגיעו לא מוכנים, שאפילו את המספרים הם לא היו יכולים לתת לנו. טוב עשה יושב-ראש הוועדה שהפסיק את הישיבה ואמר להם: תבוא עם נתונים. וכשהם באו, האכזבה הייתה עוד יותר גדולה.
אני אומר את זה לא כדי לקנטר ולקטר על החרדים. לא, זה לא העניין. אנחנו צריכים לקטר על עצמנו – אנחנו, שעסוקים בסנגור, בהססנות, בשעה שהילדים והילדות שלנו, גם שלכם, הולכים לצבא, מקיזים את דמם. אנחנו מגיעים לוועדות, ופתאום יש קואליציה ואופוזיציה. מי שמבקש לגייס את החרדים, הוא שמאל, הוא נגד המדינה, ומי שרוצה לפטור אותם הוא פטריוט. השתגעתם. השתגעתם. אומר הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, ואומר אלעזר שטרן, שהיה ראש אכ"א, ואומרת אורנה ברביבאי, שהייתה ראשת אכ"א: כדי לגייס 4,000 או 5,000, צריכים להוציא 13,000 צווים. ועומדים אנשי אכ"א ואומרים: לא, רק 3,000, כי אנחנו – ועדת שקדי. כל הקשקוש הזה לא עזר לנו 70 שנה. 70 שנה אנחנו מתבוססים בשיח הלא-הוגן הזה, אנחנו רואים את העוול נרקם מול עינינו.
אתמול היו חרדים שרצו להתגייס – לא הרבה, מעט, בודדים, אבל גם להם הקיצונים לא נתנו להתקרב. קיללו אותם, היכו אותם, השפילו אותם. ומה זה משנה אם אתה דתי או חילוני כשאתה רואה את המראות האלה, את הזוועה הזאת? בשעה שצה"ל דרוך, מתוח, בשעה שמגייסים עוד ועוד אנשים, אנחנו רואים תופעות כאלה, ומצופה מאיתנו להיות פטריוטים. מה זה להיות פטריוט? תעזוב את החרדים.
לא נעזוב את החרדים. אם אנחנו חפצי חיים, אם אנחנו רוצים שהמדינה הזאת תמשיך להתקיים ושהמדינה הזאת תחרות על דגלה את השוויון, אנחנו חייבים – ואני פונה לאנשי הצבא: יש חוק במדינת ישראל. תגייסו את כולם, את כולם. תודה רבה.
834 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.