קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כשבועיים עמדתי כאן על הדוכן ופניתי לשר החינוך יואב קיש. אמרתי לו שהילדים שחזרו לספסל הלימודים אינם אותם הילדים שהיו ב-6 באוקטובר. מאות בני ובנות נוער הגיבו לדבריי ברשתות החברתיות, הם שיתפו בתחושות שלהם, והתקיים דיון מעמיק על מערכת החינוך. בכל אחת ממאות התגובות היה ברור – מערכת החינוך חייבת להשתנות עם או בלי קשר למצב, וזה לא סוד שמערכת החינוך במשך שנים לא התאימה את עצמה לעידן המודרני.
אני לא מעמיד פנים שיש אצלי את כל הפתרונות, אבל אני חושב שאפשר לעשות שינוי גדול יותר עבור הנוער שלנו ביחד איתם, ולא מדובר בשינוי של הקלות בתוספת זמן או דחייה של מבחני הבגרות בכמה שבועות או מיקוד בחומר הנלמד. אני מדבר על שינוי מהשורש. שר החינוך, וגם אנחנו, ההורים, צריכים לשאול את עצמנו אם בית הספר מספק את הכלים הנכונים עבור ילדינו לניהול חייהם הבוגרים: האם הנושאים שנלמדים כיום עדיין רלוונטיים לעולם המודרני? האם לצד חמש יחידות במתמטיקה מלמדים את הילדים שלנו התנהלות פיננסית? האם נער או נערה שמסיימים את המסגרת החינוכית יודעים לפתוח חשבון בנק, מהי קרן פנסיה, ואיך בוחרים מסלול השקעות בריבית טובה?
עוד שאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא אם בית הספר יודע לספק לנער ולנערה תחושת הצלחה מעבר לציון שמשקף ערך מספרי, ואם לא – איך בונים ערך וביטחון אצל בני נוער שקשה להם בלימודים.
הנוער שלנו לא צריך עוד שעה בשיעור ספרות, הוא צריך עוד שעה בלספר את הסיפור שלו, ואנחנו צריכים להקשיב וללמוד מהם. "נוער – זהו חלק מיוחד של המכונה הציבורית, הגלגל המניע, המוציא את המכונה מנקודת הקיפאון שלה, 'מן הנקודה המתה' – – – גלגל המנוף בחיי הציבור – זהו הנוער!" זאב ז'בוטינסקי. תודה רבה.
269 מילים של ירון לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.