קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקדיש את דבריי לאישה בשמלה השחורה, לגל עבדוש, זיכרונה לברכה, שנרצחה באכזריות ב-7 באוקטובר, ולכל הנשים שלא שרדו כדי לספר מה עבר עליהן בשבת האחרונה בחייהן. יהי זכרן ברוך והשם ייקום דמן. אני כאן כדי להיות הפה שלהן. אסור לנו לשכוח את הזוועות. התחקיר המטלטל שפורסם בעיתון ניו יורק טיימס שפך אור לראשונה על דפוס פעולה אכזרי של החמאס והשימוש בטרור מיני ובאונס ככלי מלחמה. מחבלי החמאס ניסו להעלים מעיני הציבור את הפשעים הנוראיים שביצעו, וטעו לחשוב ששרפת והשחתת הגופות תטייח את המעשים. העדויות שנאספו מהשטח וגופותיהן של הנשים מספרות את הסיפור של מה שאירע להן. מעדויות של עדי ראייה שהתחבאו בשיחים, אנשי זק"א, כוחות ביטחון, צוותי רפואה, לצד סרטונים ותמונות שהועלו לרשתות החברתיות, לא נותר ספק: חמאס אנס, רצח, ביצע פשעים נגד האנושות כנגד נשים יהודיות וישראליות.
בשנת 1995 קבע האו"ם כי אונס בידי ארגונים חמושים בזמן מלחמה הוא פשע מלחמה. אנחנו בשנת 2024. בשנת 2024 הדין הבין-לאומי חל על כולם, אבל מסתבר שכשמדובר בנשים ישראליות הדין שונה. לקח לארגון של האו"ם 50 ימים לגנות ולהכיר בזוועות שבוצעו כאן. שתיקתה הרועמת של הקהילה הבין-לאומית ביחס לאונס ולרצח נשים יהודיות והיעדר הסולידריות של ארגוני הנשים עם נשים ישראליות מעידים על יחס מחפיר ומפלה כנגד מדינת ישראל מצד הקהילה הבין-לאומית.
מלחמה שכוללת טרור מיני, ברבריות, פדופיליה ונקרופיליה מעולם לא הייתה לנו. הטראומה של החברה הישראלית מהפרקטיקות של החמאס עדיין מקננת בכולנו. מה שנחשף עד היום הוא קצה-קצהו של הקרחון. המפלצות האלה ירו, דקרו, שחטו, כרתו איברים, שרפו והשחיתו את גופם של אנשים. אלה הם פני השטן.
אני מבקשת בנימה זו לחזק את המשפחות, לחזק את הנפגעות והנפגעים ממעגל ראשון וממעגל שני, ולחבק את אלו שניצלו ויישאו לנצח את הפציעה האנושה בגוף ובנפש. חובתנו לזעוק בקול גדול את הזעקה של הקורבנות שלא שרדו כדי לספר, לגנות את הצביעות והאנטישמיות של מכחישי הטרור המיני והאונס של נשים ב-7 באוקטובר. לא נשכח ולא נסלח.
307 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.