שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב בראש, אדוני השר, אזרחי ישראל, אני לא הייתי באושוויץ, אבל הייתי בניר עוז וראיתי מראות אושוויץ – כאלה שערכו הפלסטינים העזתים, כמו שהזכרת, בתמיכה מטורפת, באחוזים מטורפים, גם של אלה הגרים ביהודה ושומרון.

אנחנו עברנו בית אחרי בית. בכל בית שרפה; אנשים, נשים, ילדים שנטבחו, נחנקו ונשרפו חיים. היו שם, אדוני היושב-ראש, גופות שלקח חודש לזהות אותן – חודש – מרוב שהן הושחתו. לפני שעברנו, חברי הוועדה לביטחון לאומי, את מסע-אושוויץ הפלסטיני הזה, עלינו על הגג של הבית הראשון בפינה של היישוב, ביתו של אמיתי בן צבי בן 83. הבית כולו נחרב, נשרף ונחרב באופן מלא. נותר הממ"ד, שארית הפלטה, אבל מעל הממ"ד הזה אפשר היה לעלות במדרגות. עלינו אל הגג עם עמית בנצי מהקיבוץ, שחשף בפנינו את הזוועות הללו. אחרי שהוא תיאר מעט מאותה שבת שואתית, הוא מצביע ממול. אנחנו שואלים אותו: מה אתה רואה? אנחנו מסתכלים ואנחנו רואים כפר – שמכונה ח'וּזאעה, ח'ירְבת אֶח'זאעה.

אנחנו שואלים אותו: על מה אתה מצביע? מה אתה רואה? והוא אומר לנו: 1,000 איש אני רואה. 1,000 איש, אדוני היושב-ראש, היו באותה שבת שואתית בניר עוז. היו בהם גם גברים מחבלים, אבל רובם ככולם היו נשים וילדים – נשים וילדים מח'ירבת אח'זאעה, ששרפו, שטבחו, שבזזו ושהשחיתו. סיפרו לנו שבית אחד, הם כיבדו ילד בן שש לשרוף אותו. נתנו לילד בן שש. זו כנראה פרקטיקה חינוכית מבתי הספר של אונר"א.

אנחנו, חברותיי וחבריי לכנסת, אחרי 80 יום מתחילת המלחמה. איך, ריבונו של עולם, הכפר הזה עוד עומד על תילו? איך? איך אין לנו מעט כבוד לאומי? ראיתי את הפקודה שניתנה לחיילים שלוחמים באזור הזה, ואני אומר כאן לרמטכ"ל הרצי הלוי: הפקודה למח"ט והפקודה לחיילים צריכה להיות מאוד ברורה. הכפר הנאצי הזה צריך להיות מוחרב. צריך להרוג את האויבים, צריך לתפוס את כולם; לא רק את הגברים והמחבלים – את כולם, את הנשים ואת הילדים. ואם הם ברחו, לתפוס אותם עד האחרון שבהם ולהביא אותם לכאן – את אותם ילדים, אדוני היושב-ראש, שחונכו לאנטישמיות, שחונכו בדרך המרושעת הזאת של האסלאם הרצחני, שחונכו על פי החדית'ים הרצחניים, שחונכו על פי הפרוטוקולים של זקני ציון, על פי ספרי "מיין קאמפף" – שכמעט כל קצין שאני פוגש אומר לי שהוא מצא אותם בכל בית, בכל בית "מיין קאמפף", והפרוטוקולים של זקני ציון.

כן, ועם התמונות של חאג' אמין ושל אחמד יאסין.

ואת הנשים, שכמו האחיות שלהן ברמאללה ובג'נין, מחלקות סוכריות בכל רצח של יהודי, אלו שמתגאות בבנים שלהן ובאחים שלהן כשהן משתתפים, כמובן, ברצח ובאונס, ובאלה שיישמו את זה בניר עוז בעצמם – את כולם צריך להעמיד לדין, אדוני היושב-ראש, לפי החוק שהעליתי כאן כבר לפני חודשיים – –

– – החוק לעשיית הדין במחבלי החמאס ועוזריהם. על כולם רובצת האשמה המחרידה הזאת, וכולם בני מוות.