שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת – אני מאחל לך בהצלחה. הצלחתך – הצלחתנו, במיוחד בימים האלה. ואני חושב שאתה גם יכול להכניס לתפקיד את ה"ביחד ננצח". אני מציע לך לפנות לשרים החברים בממשלה שאתה חבר בה, אחרי שאמרתי "ביחד ננצח", ולהגיד להם להרגיע, שבתקופתך לא ידברו על איזה כלי נשק מכל מיני סוגים יש לנו, שלא יעשו לך בעיות בעולם של "להשמיד את עזה ואת התושבים שלה", שלא ידברו איתך על זה שחלק מהמטרות שלנו – כמו שמדברים היום – הוא לחזור ליישב את עזה. זה עושה את התפקיד שלך, שהוא מורכב גם ככה, הרבה יותר קשה.

אבל אני רוצה להגיד עוד משהו: הזדעזעתי אתמול לא ממה שאמרה אותה שרה לראש אג"ת; אם יש טייסים שלא מסייעים לכוחות בשטח מסיבות מצפוניות. אדוני, זה לא "ביחד ננצח"; זה אומר שהאסימון של "יחד" לא נפל – לא לאותה שרה, לכל השרים שישבו שם ושתקו. ואם לא די בכך, בא ראש הממשלה ועוד מעיר לאותו אלוף. בכלל, כמי שיושב בוועדות חוץ וביטחון, זה סוג כזה של טרנד של מישהו, ואני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו, שמרגיש שאולי יש לו חלק – לזרוק את זה על לובשי המדים. דרך אגב, הבכירים שבהם כבר אמרו שהם לוקחים אחריות היום, ובבוא הזמן הם יסיקו את מה שהם צריכים להסיק; בממשלה – אפס. אבל בסדר, התרגלנו. אבל באמת, אם "ביחד ננצח", להגיד על טייסים שהם לא מסייעים לחברים שלהם מסיבות מצפוניות, לאחים שלהם ממש, ממש אחים – זה רפש.

תסלח לי, אדוני, אולי גם אתה היית שם. השתיקה שלכם מדאיגה לא פחות. אתה הרי יודע שהסיפור של קמצא ובר-קמצא זה לא שהם שנאו אחד את השני, זה על זה שישבו שם גדולי ישראל ולא מיחו בידם. לא יכול להיות שיש ישיבה כזאת ויש תחרות מי יכפיש יותר אלוף לובש מדים בצבא שבא מתוקף תפקידו בשם צבא ההגנה לישראל כשאנחנו במלחמה.

הלגיטימיות שלך, שקלים – לא יודע, תעזוב, תעזוב אותי, הלגיטימיות שלך והלגיטימיות שלי הן לא אותו דבר.

תדע, תדע. עזוב, די. כבר התייחסתי אליך יותר מדי. תודה, אדוני. ביחד ננצח. תסביר את זה קודם כול לממשלה שלך.