שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מדינת דרום אפריקה פנתה לבית הדין הבין-לאומי בהאג וביקשה לעצור את המלחמה לאלתר. אם בית הדין נעתר לבקשה זו, זה ייחשב שמדינת ישראל מבצעת פשע נגד האנושות בעזה. כשאנחנו מדברים על דרום אפריקה בבניין זה, אי-אפשר לשכוח שמדינת ישראל היא האחרונה מבין כל מדינות העולם שתמכה במדינת האפרטהייד בדרום אפריקה. גם כשמדברים על אפרטהייד – שזו המילה הקשה ביותר בחלק השני של המאה ה-20 – אי-אפשר שלא להשוות בין התנהלות זו לבין המדיניות של ישראל.

מדינת ישראל, כבוד היושב-ראש, מאז 1948 עד עכשיו מנהלת משטר צבאי כלפי פלסטינים. זו הנכבה בשנת 48'; מ-48' עד 67' זה ממשל צבאי נגד האזרחים הערבים הפלסטינים בתוך המדינה. ממשל צבאי, כלומר יש בית דין לערבים ויש בית דין אחר ליהודים, כך זה היה עד שנת 1966, כלומר אפרטהייד לכל דבר; מ-67' עד עכשיו זה אפרטהייד טוטלי בשטחים הכבושים מאז 67'. אבל זה יותר קשה מבחינת מספר הנטבחים, מספר הנרצחים, וגם אפילו מספר השנים: האפרטהייד התחיל ב-48' בדרום אפריקה והסתיים ב-1994. מה שעשה הממסד הישראלי כלפי הפלסטינים בכל מקום זה יותר מזה.

חשוב לי להגיד לך, כבוד היושב-ראש, ולשים מראה פה על מה שאמרו קברניטי המדינה בדרום אפריקה. מה הם אמרו? הם אמרו: אנחנו לא גזענים. בותה, ראש הממשלה, פיטר בותה, היה פונה לראשי ממשלה באירופה ואומר להם: איך אנחנו יכולים לבטל את האפרטהייד? זה צורך ביטחוני. השחורים הם 88% ואנחנו הלבנים 12%. אנחנו לא יכולים לבטל את האפרטהייד. אנחנו לא גזענים, אבל אלה צורכי הביטחון. מה הוא היה אומר? אנחנו הדמוקרטיה היחידה באפריקה. תחושה של דז'ה-וו פה. אנחנו שומעים את זה כל הזמן כלפי הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – היחידה שכובשת עם אחר. לכן היא הדמוקרטיה האחרונה, בהיותה כובשת עם אחר.

עכשיו אני רוצה לפנות לאזרחי המדינה ולהגיד להם שיש שתי דרכים: יש את הדרך לקלל את כל העולם – מדרום אפריקה עד להפגנות בארצות הברית וההפגנות באירופה – ולהגיד שיש לנו ראש ממשלה מקסים – –

– – ויש לנו גם את סמוטריץ', בן גביר, ואטורי, גוטליב – או ללכת לכיוון אחר לגמרי, להכיר בזכויות העם הפלסטיני, וזה מה שצריך להיות. תודה.