שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברותיי וחבריי חברי הכנסת, אני רוצה לקרוא לכם את עדותה של יפה אדר מניר עוז, האישה שנסעה לשבי בקלנועית זקופה, וחזרה ואמרה: רציתי שהילדים שלי יהיו גאים בי, רציתי שהם ידעו שלא נשברתי – 49 יום בשבי חמאס: אני יפה אדר, בת 85, נחטפתי מביתי שבקיבוץ ניר עוז באותה שבת. שבילי הקיבוץ הפסטורלי שלנו הפכו לשדה קרב כשהמוני מחבלים פושטים על הבית, רוצחים, חוטפים, שורפים ובוזזים. תמיר נכדי הבכור יצא להגן על הקהילה שכל כך אהב, ונחטף גם הוא כשהוא ככל הנראה פצוע ונזקק לטיפול רפואי משמעותי. במשך 49 ימים ארוכים, קשים מנשוא הוחזקתי בתנאים מחפירים. למרות הקושי הרב היו בי אופטימיות ואמונה שאחזור הביתה למשפחתי. אני משתדלת לשמור על אותה אופטימיות ולהאמין שגם תמיר יחזור אלינו, אך ההיאחזות בתקווה קשה ככל שעוברים הימים. כל יום שעובר מסכן את מצבם של החטופים. המחסור במזון, במים, בתרופות, בתנאים סניטריים ירודים, ללא אור יום, ללא שינה – כמה זמן הם עוד יוכלו לשאת את כל אלה? אני, שחוויתי את התופת, מבקשת מכם: החזירו את תמיר הביתה. החזירו את כל החטופים. אפשרו לנו להשתקם כמשפחה, כקהילה וכמדינה. לא נוכל לעשות זאת עד חזרתם של כל החטופות והחטופים.

ואני אומרת, אדוני היושב-ראש: החזרת כל החטופות והחטופים שלנו היא לא אופציה, היא חובה – חובה מוסרית ואנושית ממדרגה ראשונה, אבל גם אינטרס ביטחוני ואסטרטגי ראשון במעלה של מדינת ישראל. יש לנו חובה לעשות הכול כולל להיכנס לדיבור רציני על ההסדרים של היום שאחרי כדי להחזיר את החטופות והחטופים שלנו עכשיו.