קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני לא מוגבל. תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, עם כל הכבוד להפגנות, גם אנחנו פה. ביקשתם שנצא, ויצאנו להפגנה הגדולה ביותר רק לפני ארבעה חודשים. שניים וחצי מיליון איש זה הרבה יותר חזק מכל הפגנות השניים וחצי מנדטים. אם לא תעבירו את הרפורמה, אין מה לצאת להצביע יותר. לא תהיה משמעות יותר לבחירות, ועוד ועוד – אלה רק חלק מהמשפטים שאני שומע מהציבור, וביתר שאת בשבועיים האחרונים. אנשים נחרדים מהמחשבה שהפגנות, תקשורת מלהיטה ומסיתה וסרבנים חסרי בושה יגרמו לסירוס או לביטול רצון העם ונבחריו. ישראל כבר מזמן לא דמוקרטיה על מלא. פעם נשלטים על ידי ספר אדום, פעם על ידי משפטנים, כשהספר האדום כבר לא עובד, ועכשיו, כשסוף-סוף באים לשנות ולהחזיר את ישראל להיות דמוקרטיה אמיתית, נכרע ברך בפני כמה אלפי או עשרות אלפי מפגינים?
תודה לאל ולמצביענו, שכרגע לא יוצאים להפגין; הם כבר עשו זאת לפני ארבעה חודשים. אם הם היו יוצאים להפגין, הייתה התנגשות מיותרת וליבוי של שנאה בתוך עמנו. כנציגי הציבור שהם בחרו, מוטלת עלינו החובה לאפשר להם להישאר בבית ולקדם בכנסת את הרפורמה המשפטית במלואה על ידי המנדט שנתנו לנו.
תראו את החוק הזה שעומד בפנינו. הוא פשוט בושה של חוק. בושה שאנחנו צריכים להבהיר – כאילו בפנטומימה, בנפנופי ידיים – לחבורת משפטנים שכאילו לא מבינים את השפה. לפי פרשנותם הבלתי-משוחדת, יש להם סמכות לבטל את רצון העם ולהוציא את ראש הממשלה לנבצרות. באיזו דמוקרטיה נשמע דבר כזה שאנחנו צריכים להביא כאן חוק ולהסביר ולהוסיף פרשנויות, כדי שחבורת-העל הזאת תבין שלא היא שולטת? שהעם הולך לקלפי וקובע מי יהיה כאן ראש הממשלה?
בושה וחרפה שאנחנו צריכים כל היום לרדוף כאן אחרי הזנב המשפטי האנטי-דמוקרטי שמנסה לתעתע בנו. אבל גם זה לא ירתיע אותנו. ישעיה אמר: "נוע תנוע ארץ כשִׁכור והתנודדה כמלונה". הם מנסים לתעתע בנו כמו שיכורים. כנגד זה אנחנו נאמר: נוע תנוע הרפורמה. נוע תנוע מדינת ישראל להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, על אפכם ועל חמתכם. זה מה שהציבור בחר וזה מה שאנחנו נעשה כאן.
אתם חושבים שאתם עושים רושם עם הפגנות של שניים וחצי מנדטים, ואומרים: הינה, אנחנו מפגינים, אבל הימין לא מפגין. זה מזכיר לי את הסיפור על אותו רב שהגיע לבית יהודי שלא שומר תורה ומצוות. היהודי הזה לקח משהו לא כשר ואמר לרב: אם יש אלוקים, אם אני אוכל את הדבר הלא-כשר הזה, שיהרוג אותי עכשיו. הכניס לפה את האוכל הלא-כשר ואמר לרב: הינה, אני חי, לא קרה לי שום דבר. באותו רגע נכנסה הבת של אותו אחד הביתה עם תעודה של מצטיינת בפסנתר. באה, הראתה לאבא שלה: תראה אבא, זכיתי. הרב אמר לילדה: אולי בואי נבדוק שאת באמת מצטיינת, תנגני איזה שיר קשה, משהו מיוחד. הילדה לא רצתה. היא ברחה לחדר שלה. אותו אחד אומר לרב: הרב, מה אתה חושב, שכל מי שיגיע ויגיד לה תוכיחי, היא תצטרך להוכיח לו שהיא מצטיינת בפסנתר? יש תעודה. הרב אמר לו: ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר. לפני שלושת אלפים שנה, במעמד הר סיני, בפני 60 ריבוא, בפני כל עם ישראל, הקדוש ברוך הוא נתן את התורה לעם ישראל. יש תעודה – יש לנו את חמישה חומשי תורה, את עשרת הדיברות, את התנ"ך.
מה נראה לך, שכל אחד שיבוא, יגיד לקדוש ברוך הוא: תוכיח לנו עוד פעם, תראה לנו עוד פעם שאתה הוא האלוקים, והוא יצטרך לעשות את זה באותו רגע? לא. יש תעודה. גם אתם, חברים, להבדיל אלף אלפי הבדלות. הלכנו לקלפי, הוכחנו לכם פעם אחת שהעם רוצה שינוי, העם רוצה מדינה יהודית ודמוקרטית. הוכחנו את זה. לא צריכים, כל פעם שתחליטו לקפוץ על השולחנות בוועדה או ללכת לחסום כבישים, להוכיח לכם שגם אנחנו נמצאים. הראינו את זה פעם אחת בהפגנה הגדולה ביותר.
הדבר היחיד שמנהיגי השמאל טובים בו הוא לייצר אנרכיה והנדסת תודעה. אתם רואים את החיוך שנמתח מאוזן לאוזן כשהם מצליחים להשיג עוד מכתב של סרבנות, עוד חסימת כבישים ופגיעה באזרחים. הם מזכירים לי את הסיפור על גידי. גידי חזר מבית הספר והראה לאבא שלו את התעודה. בכל הציונים – נכשל. דיברת קודם, ביטון, על המורים בבית הספר. כל התעודה מלאה ציונים גרועים חוץ מבזמרה – בזמרה גידי קיבל טוב מאוד. כשאבא שלו הגיע לציון זמרה, הוא כעס עליו מאוד. אומר לו: אבא, דווקא שקיבלתי טוב מאוד אתה כועס? הוא אומר לו: גידי, עם תעודה כזאת עוד יש לך חשק לשיר? ככה גם אתם, חבר'ה. נכשלתם, הייתם בממשלה הכושלת ביותר שהייתה כאן אי פעם. דאגתם לממשלה מנופחת, לג'ובים לחבר'ה, לכספים קואליציוניים, וחיוך יש לכם על הפנים כשאתם מצליחים לייצר אנרכיה? זה הדבר היחיד שאתם טובים בו? תתביישו לכם.
חבר הכנסת הרצנו, אתה יודע, בא אחד לרב, אמר לו: אכלתי חזיר. בא עם חיוך לרב, אמר לו: הרב, אכלתי חזיר, אני רוצה תיקון לעבירה שלי. הרב מסתכל עליו, רואה אותו מחייך ואומר לו: תשתה כוס מיץ לימון. אמר לו: זהו, הרב? רק כוס לימון? זה ימחק את העבירה? אמר לו: לא, אבל זה ימחק לך את החיוך מהפרצוף. אתם, באמת, יש לכם חיוך כל כך גדול על הפנים כשאתם מצליחים לייצר כאן בלגן, אנחנו רואים אתכם צוחקים מאחורי הקלעים, אתם מבסוטים, קופצים על השולחנות, רוקדים, אחרי כל הכישלונות שהבאתם למדינה הזאת.
אתם מעודדים סרבנים. אתם מתגאים בכאלה שאומרים: לא נשרת את המדינה.
אני מוכן ללכת לעזאזל בשביל האנשים שלנו, בשביל העם שאני כאן נבחר ציבור שלו. מי שלא מוכן לשרת את העם בגלל ראש ממשלה מסוים, בגלל מדיניות של ממשלה נבחרת – אז תתביישו לכם שאתם מעודדים אותו.
כמו שאמרתי לכם, נוע תנוע הרפורמה. הרפורמה המשפטית תעבור. מדינת ישראל תחזור להיות יהודית ודמוקרטית הרבה יותר מאי פעם על אפכם ועל חמתכם.
872 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.