קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
לפי הברייטלינג שלך או הרולקס? מה יש לך?
אפל יש רק למיליונרים, אתה יודע. אתה הבנת?
אדוני – רק שנייה, עוד לא התחלנו לדבר.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לספר לכם סיפור. חברת הכנסת גוטליב, לא תאמיני. מר שרגא – הרי איך זה עובד, בית המשפט? התנועה להריסת השלטון מקבלת טלפון מהשופט, מרימה את הקרן, השופט נוגח, מזיז את השוער, נכנס שער. מה מר שרגא עושה בעתירה? מגיש אותה נגד ראש הממשלה, נגד הממשלה ונגד דוד אמסלם. אני המום. מה הקשר שלי לעתירה? אני יושב שלוש שעות אתמול, פותח את כל חוק-יסוד: הממשלה וקורא – המום.
עכשיו אני אספר לכם. רבותיי, סעיף 18 לחוק-יסוד: הממשלה עוסק בראש הממשלה שעבר עבירה פלילית והוא בעצם, דרך אגב, הורשע בדין בעבירה שיש עימה קלון. עדיין הוא יכול לשמש ראש ממשלה, אלא אם כן הכנסת תעביר אותו מתפקידו. לאחר שהוא ערער ויש פסק דין חלוט, הוא צריך להתפטר. סעיף 20 מדבר על ראש ממשלה; סעיף 20(א) – שנפטר, סעיף 20(ב) מדבר על מי שנבצר ממנו לכהן. עכשיו, אם הוא עבר עבירה פלילית אז הוא נכנס לסעיף 18, זה יותר גרוע. אם ראש הממשלה, לשיטתם של הג'ינג'י והשופטת ברק דקל עבר, מה שנקרא, עבירה של ניגוד עניינים, זאת עבירה פלילית, אז הוא יושב סביב 18.
רבותיי, יש פה שקר. מה שבית המשפט העליון עושה היום – הוא הופך להיות השופל שעולה על השלטון. זה השופל שהורס את הדמוקרטיה. השופטת דפנה ארז ברק, למה קיבלה את העתירה? אני אספר לכם. היא לא תוציא אותו לנבצרות, היא יודעת, היא עוברת על החוק. היא פשוט נתנה 30 יום. דרך אגב, אני קיבלתי את העתירה ביום שישי, כשאנחנו צריכים לענות ביום ראשון – אתמול. ואז אני אומר: חבר'ה, מה עמדתה של הרועצת המשפטית? היא ביקשה עוד 15 יום, קרי 45 יום אנחנו על המנגל. בית המשפט העליון עלק שם לנו את החרב המתהפכת, לראות איך אנחנו נתנהג עם הרפורמה. איך אמר אהרן ברק על שר המשפטים כשהוא בא להציג את הרפורמה, שבוע לפני פסק הדין של דרעי? אהרן ברק אומר: הוא איים על בית המשפט. שר המשפטים עבר עבירה פלילית. אומר הצדיק האדמו"ר, שלדעתי צריך לשבת במעצר היום, ובוודאי בחדרי החקירות, על הפיכה במדינה, בוודאי על הסתה להפיכה.
אז מה אני אומר לדפנה דלק ברק, על אותו היגיון? את הרי מאיימת על הכנסת. את עוברת עבירה פלילית בעצם קבלת העתירה וזה שאת לא דוחה אותה על הסף. רבותיי, ככה זה עובד כאן, זאת היא האמת.
זה הזכיר לי את הבדיחה, חבר הכנסת איזנקוט – שאלתי את עצמי: איך אני קשור? אז הוא כותב שם: קראתי בעיתון שימנו את אמסלם לשר. לא משנה, הוא גם כתב שאני אהיה חבר בוועדה לבחירת שופטים. אבל הוא רק לא יודע את החוק. מר ג'ינג'י, בוועדה לבחירת שופטים שר המשפטים הוא בעצם יושב-ראש הוועדה על פי חוק, והשר השני צריך להיות שרה. אני עניתי לבית המשפט: אני לא מתכוון כרגע לעשות ניתוח לשינוי מין, לכן אין אופציה שאני אהיה בכלל.
רק שנייה. לכן זה הזכיר לי הבדיחה – אמרתי לעצמי, זה מזכיר לי את הבדיחה שפעם ברוסיה החליטו לעשות עוצר.
לא, אני שר במשרד המשפטים. גם בזה תדייק, אבל אני אלמד אותך אחר כך, חבל.
יש לנו בדיחה. חבר הכנסת איזנקוט, יום אחד עשו עוצר ברוסיה הסובייטית. אמרו שמי שהולך בשעה 19:00 ברחוב, יורים בו. יום אחד שני זקיפים הולכים. אחד מהם רואה מישהו, מרים את הנשק, יורה והורג אותו. אומר לו חבר שלו: תגיד לי, השתגעת, עכשיו רק 18:30. הוא אומר לו: אני יודע איפה הוא גר, הוא לא יגיע בזמן הביתה.
יענו, הוא יודע שאני אהיה שר והוא כבר עותר נגדי. בושה וחרפה, הוא והשופטת שקיבלה את העתירה הזאת.
582 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.