קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
ערב טוב, היושב-ראש. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, הטעות הגדולה של מנהלי הקמפיין האדיר הזה נגד הערכים של מגילת העצמאות, אדוני היושב-ראש, היא שהם רוצים את הכול כאן ועכשיו. זאת טעות. זאת טעות. אני לא יודע אם היא טקטית או אסטרטגית, אבל אני חש שמשהו גדול מהם מניע אותם להספיק. משהו כנראה אמר להם, אולי הניסיון שלהם, שמה שלא עושים – מכירים את הרעיון הזה של 100 הימים הראשונים? אולי הם לא מאמינים ביכולת של הממשלה הזו לשרוד לאורך שנים, והיא עלולה להתפרק מהמתחים הפנימיים שיש במה שנראה כאילו ימין מלא מלא, שותפים לדרך. לא מניה ולא מקצתיה. יש כאן כוחות חזקים שיובילו לפירוק, וטוב שכך. אבל זה כנראה מה שמוביל אותם למחשבה שצריך למהר, צריך בבולמוס וצריך לעשות הכול כאן ועכשיו.
ולמה, הייתי אומר, האסטרטגיה הזו, למה היא תקלה טקטית? משום שהיא מובילה לגיוס של החושבים אחרת, המחנה האחר, המחנה הדמוקרטי או המחנה שמגן, ככה אנחנו מאמינים, על דמוקרטיה ראויה, עוזר לנו להתגייס כאן ועכשיו. אנשים ששנים, הייתי אומר דור או שניים, לא עסקו בפעילות ציבורית, יוצאים לרחוב, וטוב שכך.
אני סבור שהגילוי הגדול – לא גילינו פך שמן, גילינו אמת קשה, אבל אמת ראויה. האמת הקשה ושחשוב מאוד לדעת אותה היא שאנחנו לא תופסים כולנו כאיש אחד את האמיתות שמבחינתנו הן קודש, אותם ערכים שמופיעים במגילת העצמאות. מסתבר שיש מי מאיתנו שלא מאמין במה שאנחנו אוהבים להגיד, אולי לדקלם, אולי מתוך שגרה, "יהודית ודמוקרטית", ומסתבר שיש חולקים, אולי חולקים בענק, על הרעיון הזה. לכן מה שמסתבר מתוך המציאות שאנחנו חווים אותה – –
– – הוא שלא רק שצריך לבלום את התועבה הערכית שבאה לידי ביטוי בבליץ החקיקה, אלא שצריך לחזק, להעמיק את היסודות הבריאים – –
– – שנמצאים בסכנה, אותם עקרונות של שוויון, של חירות, של שלום – –
288 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.