קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברים יקרים, במה אנחנו דנים עכשיו, ב-20:00? בחוק הנבצרות. אני רוצה להסביר לציבור בבית מה זה חוק הנבצרות. חוק הנבצרות, שמוביל אותו חבר הכנסת אופיר כץ, אומר את הדבר הבא: מי שיגדיר מהו נבצר ועל מה הוא נבצר זה ראש הממשלה. זאת אומרת, הוא מנוע מלכתחילה מלהיות ראש ממשלה, והוא זה שבעצמו יגדיר שיש לו היעדר נבצרות.
לא מספיק, במקרה שיש לו נגיד איזו מגבלה פיזית או נפשית, חלילה, הוא זה שיגדיר לעצמו – תקשיבו מה אני אומרת – –
ואחרי שהוא לא יגדיר לעצמו אם הוא כשיר או לא כשיר, נגיד שהוא לא יצליח – הממשלה שלו תקבע, ואם הממשלה שלו לא תקבע ברוב משמעותי, זה יובא לכנסת. נחשו כמה אנשים בכנסת, כמה חברי כנסת – אה, סימון, כמה אנשים צריכים להגדיר אותו, להכריע שהוא לא כשיר?
90 ח"כים. על התגברות – שעוד נדבר הלילה, במעלה הלילה – להתגבר על בג"ץ, צריך רק 61, מספיק חברי כנסת; על זה שראש הממשלה לא כשיר – 90 חברי כנסת. וכאילו זה לא מספיק, אדון אמסלם מביא היום את החוק הצרפתי. מה זה החוק הצרפתי?
יפה. כולכם תאבי שלטון – אתה, לוין, כולם.
גם לא יכול לצאת לנבצרות וגם חסין מבג"ץ.
ואם זה לא מספיק, אז גם לבית משפט עשו – – –
זאת הצעת החוק, אופיר. תתבייש לך. גם בית המשפט לא יוכל לדון בנבצרות של ראש ממשלה. ואני שואלת רק שאלה אחת: תגידו לי, אם הוא חף מפשע, ראש הממשלה, ואם הוא זכאי ואם הוא לא עשה שום דבר – לא שוחד, לא מרמה ולא הפרת אמונים – על מה אתם כל כך שומרים את האתרוג הזה? מה אתם כל כך פוחדים? מה הוא כל כך לחוץ שהוא צריך גם נבצרות וגם הגנה מבית משפט שלא ידון בו וגם התגברות וגם וגם וגם?
וגם חוק צרפתי שאומר שהוא לא יוכל בזמן כהונתו כראש ממשלה להיות נידון על שוחד, מרמה והפרת אמונים. אתם כל כך מגינים עליו, כנראה שכולכם יודעים בדיוק מה הוא עשה.
ואתם כל כך מתאמצים לשמור עליו כי אתם יודעים, אתם יודעים שאולי זה הסיכוי היחיד שלכם להיות פה.
אבל הציבור רואה – עוד פעם אני אומרת לכם – רואה לכם. ודבר אחרון שאני רוצה להגיד לך – – –
חבר הכנסת אייכלר, אני רוצה להגיד לך מילה. אתה עמדת פה קודם על הבמה ואמרת: מה אתם כל כך פוחדים – זאת תעמולה – מהחרדים? על מה אתם מדברים? מכניסים לכם שטויות לראש. אתה יודע, אתמול ילדה בת 13, אליענה חייט ממרום הגליל, חמש דקות לפני שהיא עלתה להופעה בבית הספר שלה לשיר, ילדה בת 13, אמרו לה: תרדי, את לא יכולה לשיר, יש פה בן אדם חרדי בקהל ואנחנו רוצים לכבד אותו. הפחד הוא לא פחד סתמי – הוא פחד מהפרדה, הוא פחד מהדרה, הוא פחד מזה שמחצית מהציבור יהיה זכאי לא לעשות שירות בכלל, כי ככה, כי הוא מקורב לשלטון, הוא פחד מכל דבר אחר.
תבדוק, תבדוק. פורסם היום בעיתונים.
הדרה. לא לא, הדרה. קבלו את העובדות כמו שהן. כשציבור גדול אומר לכם שזה בלתי אפשרי, יש סיבה.
המרחב הציבורי הוא של כולנו, הוא שלך ושלי.
ילדה בת 13 שבאה לשיר ואומרים לה: את לא תשירי בגלל חרדי.
ואתה אומר לי: אני שולט במרחב הציבורי, ואני אדאג שתהיה לך הפרדה.
איך? אם אתה קובע חוק שאומר הפרדה – –
– – אתה לא נותן לי את האפשרות.
חבר הכנסת אייכלר, כשאתה אומר שהציבור חרד סתם, אני עונה לך שהציבור מבין שאתם הולכים – – –
לא, לא. אתם לא המיעוט. אתם המיעוט שקובע לרוב, זאת הבעיה. במקום חיה ותן לחיות, אתה מיעוט שקובע לי, הרוב. זה הסיפור.
איך אתה חסר הגנה אם אתה הולך להעביר עכשיו ביטול – – –
איך אתה חסר הגנה אם אתה הולך להביא עכשיו חוק לביטול הגיוס לצה"ל, כשהבן שלי והבן של כל אחד שיושב פה מתגייס לצבא?
אני אומרת לך שלא ליברלי להפריד, ובטח לא לתת לנערה צעירה בת 13 שאמורה לשיר, בגלל שיש חרדי בקהל.
679 מילים של אורנה ברביבאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.