קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
ערב טוב, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, מה אני אגיד לכם, עוד ערב מורכב במשכנה של כנסת ישראל. תראה, אני לא יכולתי להישאר אדיש – שלום גם לקהל היושב ביציע, תודה שאתם מגיעים ומשקיעים מזמנכם לראות את הפרלמנט הישראלי המהולל, שעוסק אך ורק בחוקים למען הוד רוממותו ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבל תודה וערב טוב. לא יכולתי שלא להתייחס לדברים שנאמרו על ידי חבר הכנסת דודי אמסלם. במשך כבר כמה וכמה וכמה וכמה נאומים שלך, אפילו כשהצגת הצעת חוק שכולנו הסכמנו עליה, אפילו בהצעת החוק שעליה הסכמת, מתוך עשר דקות הצגת החוק, טרחת לדבר ארבע וחצי דקות, שוב, על הבעיה שלנו, ואיך אנחנו האשכנזים – לי קוראים אשכנזי, זה בכלל מרגש אותי כל פעם מחדש, אני שמח על זה – אז אני באמת אתייחס לשלטון הבכיינות.
עכשיו, למה אני אומר "שלטון הבכיינות"? כי אתם מ-2007 – למעט שני אירועים אזוטריים במובן ההיסטורי של ממשלות ישראל – מ-2007, ועוד לפני 2007, מ-1977, באמת למעלה מ-80% משנות השלטון היו של ממשלות הליכוד. עכשיו, נצא מנקודת הנחה שאכן הייתה אפליה, ואכן היה פה איזה אי-שוויון מסוים – לא ניכנס לסיבות, כי זה באמת לפתוח איזה פצע ישן, וזה גם לא נכון לשפוט את זה היסטורית, בטח לא בנאום בן שתיים וחצי דקות או דקה ו-20 שניות שנותרו לי – אבל מה מאפיין נורא את דודי אמסלם? הבכיינות. כל הזמן יש את מי להאשים: אין שופטים מרוקאים? אתם אשמים, בג"ץ אשם; אין אקדמאים מזרחים? אתם אשמים; הפריפריה שנות דור, ומתים הרבה יותר מוקדם מאשר במרכז? אתם אשמים.
יוקר המחיה? אתם אשמים; אין טייסים מזרחים? אתם אשמים; 8200? אתם אשמים. תגיד, יש משהו אחד, חבורה של בכיינים שלא יודעים לשלוט ולא יודעים לקדם מדיניות, ומפקירים יום-יום את הפריפריה בפרלמנט הזה ובכלל בשנות השלטון שלכם – יש משהו אחד שתיקחו בו אחריות, מר דודי אמסלם? אתה כל היום נותן לנו פה בראש, כאילו מה. יא מבולבל, אתה זה ששולט 30 שנה. אתם אלו שלא מקדמים את הפריפריה. אתם אלו שלא מקדמים את הפריפריה. והגיע הזמן, ידידי היקר, שמישהו יבוא ויגיד לך: נשמה, אתה אשם. אתה אשם שאין רכבות – –
– – שאין חינוך, שאין אקדמיה, שאין שוויון. אתם אשמים.
לא האירוע הקטן של ממשלות השמאל – גם כמה אפשר כבר להגיד שמאל, שמאל וימין?
משפט אחרון. אתם אשמים, אף אחד פה לא אשם.
תסתכל במראה. ואני ממליץ למנכ"ל הכנסת לקנות שי לחג לפסח, מראה לחברי הכנסת – –
– – בייחוד מהקואליציה, שיום-יום תסתכלו במראה ותגידו לעצמכם. אתם הממשלה, אתם אשמים. אז תתבייש.
401 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.