קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברי הכנסת, המונח "בליץ חקיקה" קורם לנגד עינינו עור וגידים בסדר-היום שבו מגיעות הצעות חוק אחת אחר השנייה כאשר לכולן מכנה יסודי משותף אחד – ייסודה וביצורה של דיקטטורה על מלא. לכן זה לא מפתיע שהקואליציה פותחת עם ראש הנחש בחוק שאינו רק פרסונלי ומושחת ברמה האישית, אלא משקף יותר מכול את התפיסה הפשיסטית של מה שמכונה "המנהיג הכול-יכול", המנהיג שלא רק שאינו יכול לטעות, אלא שהחוק מונע כל אפשרות פיקוח ובקרה עליו ועל שיגיונותיו.
ההיסטוריה של המאה העשרים צבועה בנהרות הדם של חזיונות הגדולה של מנהיגים טוטליטריים שדהרו בראש אל האבדון והובילו עמים שלמים, אך קודם כול את עמם שלהם, אל התהום. בספרו "דיקטטורות" מקדיש החוקר פרופ' בנימין נויברגר פרק שלם למה שמכונה "המנהיג הכול-יכול". המדינה הטוטליטרית היא מדינה המונהגת על ידי אדם אחד, דיקטטור, ומאורגנת בצורה היררכית ואוליגרכית. אותו המנהיג ניחן בתכונה אחד בולטת: יכולת תככנות פוליטית וכושר רמייה העובד ככוח מהפנט על המונים בציבור, עד כדי יצירת פולחן אישיות וייחוס תכונות על-אנושיות לאותו אדם, מופרכות ככל שתהיינה. החוק שבדמוקרטיה הליברלית נועד להגביל את השלטון ולהעניק כוח לפרט מול הממשל הופך גם הוא למכשירו של המנהיג בדיקטטורה הטוטליטרית. זהו בדיוק השינוי החוקתי שאותו נחפזת הקואליציה להעביר היום – שינוי חוק-היסוד שנועד למנוע משלטון החוק להפריע לרודנותו של השליט.
בספרה המונומנטלי "יסודות הטוטליטריות" מתארת חנה ארנדט את התעמולה הטוטליטרית כמי שיוצרת בכל רגע עולם של שקר עקבי על ידי צמצום כל עובדה והתרחשות פוליטית לכדי פעולותיה של קונספירציה מסתורית חובקת עולם, שמוצאת את ביטויה בכנסת הזאת בהתקפות החוזרות ונשנות של להקת מעודדיו של הדיקטטור כנגד זרועותיה האחרונות של מדינת החוק. המנהיג הטוטליטרי, אליבא דארנדט, מציג עצמו להמונים כמי שביכולת כמעט על-טבעית מסוגל להבחין – –
אני מסיים עוד – תיתן לי עוד כמה שניות, בבקשה. – – מסוגל להבחין בדפוס העקבי של אותה הקונספירציה וכגורם היחיד המסוגל להיאבק בה. בשם כוח זה דרשו הרודנים הדיקטטורים – – –
אז משפט באמת אחרון. לאור מה שאמרתי, אני מציע לקרוא להצעת החוק במקום "תיקון חוק-יסוד: הממשלה", "חוק-יסוד: המנהיג העליון". תודה.
323 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.