קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
ברשותך, אנחנו התחלפנו עם חבר הכנסת ביטון.
טוב, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש פה שר? כן, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו למעשה נמצאים כאן באחד מהאירועים ההזויים בתולדות הכנסת, כי אנחנו דנים בחוק הזוי שלכאורה בכלל לא ברור מאיפה הוא בא לעולם, ואם יש בכלל סיבה לחששות הפרנויה של ראש הממשלה מהאירוע הזה של הנבצרות, זה דווקא התגובה שלו לאירוע, כן? לפעמים התגובה מלמדת שאולי יש דברים בגו. כי לפי מיטב הבנתי, אף אחד לא התכוון בשלב הזה לטעון לנבצרות של ראש הממשלה. זה נכון שבית המשפט העליון החליט לדון בסוגיה הזאת וזו זכותו – הוא קיבל עתירה, ובית המשפט דן בעתירה שהוא מקבל. אבל התגובה על ההחלטה הזאת של בית המשפט, כולל החוק הזה, שהוא המשך של התגובה הזאת – אני חייב להגיד שאם חשבתי לרגע שיש איזשהו מקום לדיון הזה, זה אולי התגובה עצמה.
כי מה קרה? דיון רגיל בבית המשפט, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קורה לא פעם ולא פעמיים. מן הסתם, הממשלה התבקשה לתת תגובה. לפי ההדלפות שראינו, היועצת המשפטית לממשלה, למרות כל מה שמטיחים בה, בכלל לא התכוונה ללכת לנתיב הזה. ואז, איזו רמת פרנויה. אני ספרתי תוך 24 שעות, נדמה לי שלוש הודעות שונות מרגע הודעת בית המשפט יצאו מפי הגבורה על כך שיש פה הפיכה, הפיכה צבאית, ניסיון הדחה בלתי חוקי. אני, כזאת פעלתנות אינטנסיבית מזמן לא זוכר. אגב, לפי מיטב זיכרוני, זה איכשהו נפל בדיוק על מוצאי שבת ועל הזמנים אחרי פיגוע קשה שהתרחש בירושלים, ורק בזה עסקו. במקום להתעסק במאבק בטרור, עסקו במאבק עם הפרנויה והסכנה שבכלל לא הייתה קיימת, והגדילו לעשות עד כדי כך שאמרו שאם בית משפט יעז להחליט – אנחנו לא נכבד אותו. זה, אגב, נדמה לי הפעם הראשונה שראשי המדינה אומרים באופן ברור שאם בית משפט יעז להחליט משהו x – אנחנו מתכוונים לא לכבד אותו. אני לא זוכר אירוע כזה. אני זוכר אירוע הפוך, כשמנחם בגין, זיכרונו לברכה, החליט בית המשפט משהו שהיה מאוד מאוד לא לרוחו בנושא של אלון מורה, כשבאו אליו והציעו לו להוציא הודעה על כך שהחליטו לכבד את החלטת בית המשפט, אמר: מה קרה לכם? איך נוציא כזאת הודעה?
אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אנחנו לא יכולים להוציא הודעה שהחלטנו לכבד את החלטת בית המשפט. אין בכלל אופציה לא לכבד. אנחנו נוציא הודעה מתי אנחנו נבצע את ההחלטה של בית המשפט. פעם זאת הייתה הגישה של מנהיג הליכוד ומנהיג המחנה הלאומי. ולאן הגענו היום? הגענו היום לזה שמוציאים הודעה על כך שלא יכבדו את החלטת בית המשפט, ואז אחרי זה עוד מביאים לנו חוק הזוי שבסופו של דבר מתמודד עם פרנויה של מי שעומד בראש המדינה.
אם היה מקום – לסיכום דבריי, אדוני היושב-ראש – לחשוב לרגע על כך שאולי יש מקום לשקול את עניין הנבצרות, זה רק מהתגובה הזאת על הדיון הזה על הנבצרות, שמגלה שראש הממשלה וסביבתו הקרובה באמת מביאים את מדינת ישראל למקום חסר תקדים של הודאה מטעם ראשי המדינה על כך שהם מתכוונים לא לכבד את החלטת בית המשפט. אם ככה מתנהגים ראשי המדינה, מה יגיד האזרח הפשוט בשדרות או באופקים או בדימונה? למה שהוא יכבד את החלטת בית המשפט אם ראשי המדינה שלו מתנהגים בצורה כזאת? תודה רבה.
501 מילים של זאב אלקין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.