קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, שוב אנחנו בחוק שלא נוגע לאזרחים במדינת ישראל או לטובתם, אלא נוגע באנשי הממשלה הנוכחית. וזה כל כך כואב, במיוחד על רקע זה שהשבוע דחתה הממשלה את הדיון בחוק האיזוק האלקטרוני. האיזוק האלקטרוני, למי שלא מכיר, זה חוק שבא להגן על נשים ועל ילדים שחווים אלימות במשפחה.
הם דחו בוועדת השרים לענייני חקיקה, הבנתי. הם דחו בחצי שנה, אם אינני טועה.
אבל זה לא בוער, חבר הכנסת מיקי לוי, זה לא חשוב, כי הרי עדיין אין להם כאבי בטן. לא היו להם כאבי בטן כשהם היו באופוזיציה, והם אמרו: בשביל להיכנס לשלטון, אין כאב בטן, לא על נשים, לא על נכים, לא על חיילים, לא על ילדים, לא כלום. אבל עכשיו הם בקואליציה, ועדיין לא כואבת להם הבטן. אבל על מה כן כואב להם בבטן? הנבצרות, החוק הצרפתי, חוק דרעי ועוד שורה שלמה של חוקים שקשורים להפיכה המשטרית. שם כן כואבת הבטן, כי הם עסוקים כל הזמן בלדאוג רק לעצמם.
אבל אני רוצה לחזור רגע לעניין של האיזוק האלקטרוני ושל הפגיעה באזרחי ישראל. ההצעה שהביא השר בן גביר כהצעת פשרה, אתם יודעים מהי? שיהיה אפשר איזוק אלקטרוני רק למישהו שיש לו כבר שתי הרשעות. זאת אומרת, אותן נשים שעוד לא רצחו אותן, או שהוא עוד לא הספיק לבצע את זממו – אי-אפשר להגן עליהן.
זה הרעיון שהוא רוצה להביא, כן, זה השינוי שהוא רוצה להכניס. זאת אומרת, הוא רוצה להכניס שינוי שרק אחרי שהוא כבר הוכיח פעמיים שהוא מסוגל לרצוח אישה או לפגוע באישה או בילדים.
ואז אני שאלתי את עצמי, כאילו: הוא רציני, הבן אדם הזה? לא מספיק שהוא מתעסק עם משטרה כמו איזה ילד מגודל – תסלחו לי על הביטוי; אתם יודעים שאני בדרך כלל לא מתבטאת ככה – ממש ילד מגודל שנכנס לאיזה לונה פארק שהוא לא מבין איך לשחק בו, חושב עדיין שהוא על הגבעה. בוא. שירד מהגבעות. מחוזות משטרת ישראל הם לא גבעות והוא כבר לא נער. אז הוא עסוק במינוי ובהדחה של אנשים שלא מבצעים את מה שנראה לו שצריך או נכון לבצע. עכשיו קראתי שהוא עסוק כל הזמן בכמה דוחות מקבלים המפגינים, זאת אומרת, על זה יקום וייפול דבר. אין פשיעה יותר, אין פיגועים, אין רצח של נשים.
אין, אין כלום. יש רק בן גביר והמפגינים; בזה הוא עסוק, בזה הוא מטריל את הממשלה. אז חלאס, בן גביר, כמו שאמרתי, אתה כבר לא נער. זה לא גבעות כאן. רד מהגבעה.
384 מילים של יפעת שאשא ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.