קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, יש לי הרגשה שהיושב-ראש לא אהב את הבדיחה הראשונה של אמסלם על שינוי – – –
כן, אתם מבינים? אמרת דברים שהיושב-ראש לא אהב, אמסלם. בפעם הבאה תחשוב על זה.
חברים, בכל הקשור להליכי החקיקה שהקואליציה הנוכחית מובילה, עוד לפני שכוננה ממשלה הם התחילו במסע של חקיקה, שחלק ממנו היה בהתניה של מפלגה x או של חבר כנסת שמיועד להיות בתפקיד מסוים או של שבריר חלקי מפלגה. כל אחד דרש את הדרישות שלו והתנה את ההתניות שלו, ואמר: אם התנאים שלי לא יתממשו, לא תוקם ממשלה. עדיין לא הוקמה ממשלה.
ואני רוצה לומר, רבותיי, שהחברה הערבית, בכל הקשור למה שבקואליציה הנוכחית מכנים "רפורמה משפטית", והיא לא, החברה הערבית היא לא על הגדר. החברה הערבית מתנגדת בתוקף לאופן שבו נעשתה החקיקה הזאת. הקואליציה נוסעת, הייתי אומר דוהרת, במהירות מסכנת חיים בכל הקשור לחקיקה, שמתבצעת בכל מיני כיוונים. לא דופקים חשבון לא לנשיא המדינה, לא לרוב מוחלט של אזרחים מודאגים במדינה, שלא רוצים – בדפוס, באופן שבו זה נעשה – וממשיכים לדהור קדימה.
מי שבאמת היה מעוניין ברפורמה משפטית, אדוני היושב-ראש, היה מעוניין הכי הרבה בכמה שיותר הסכמות מכל רחבי המפלגות והציבורים במדינה. אחרת, זה לא ממש רפורמה, זאת השתלטות של מפלגה או אוסף מפלגות שהקימו יחד קואליציה. לא רק שהם השתלטו כמובן על הרוב בכנסת, וגם בממשלה, אז הם ישתלטו גם על מערכת המשפט באמצעות חקיקה שיעשו שמנוגדת לדעות של רוב הציבור במדינה. תודה רבה.
231 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.