קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בכל משטר דמוקרטי בעולם כינון ממשלה חדשה, בלי קשר לזהות שלה, הוא אירוע מכונן לכל האזרחים. במציאות שאנו חיים בה בתוך מדינת ישראל כמיעוט לאומי-ערבי-פלסטיני, האירוע היום הוא ברגשות מעורבים. קשה לנו להאמין, או לא יודעים למי להאמין: לנתניהו, לראש הממשלה שעלה על הדוכן הזה ואמר שהוא הולך לעבוד בשביל כל האזרחים, או להאמין לנתניהו שישב עם השותפים שלו ועשה הסכמים קואליציוניים שבעיקר דיברו – חלק מחברים שלי לפניי – על התעלמות מ-20% בתוך ההסכמים הקואליציוניים. קראנו את ההסכמים, ואכן יש התעלמות מוחלטת מהמיעוט הערבי הלאומי הפלסטיני בתוך ההסכמים.
אבל גם מופיעים בתוך ההסכמים כמה דברים מאוד קשים ומאוד מאיימים ומאוד מדאיגים. אני אזכיר אותם. כשמדברים בהסכמים קואליציוניים על לשפר מאזן דמוגרפי, זה מסוכן; כשמדברים בהסכמים קואליציוניים על לחזק את האחיזה בנגב ובגליל, זה מסוכן; כשמדברים על שמירת הקרקע בתוך הסכמים קואליציוניים, זה מאוד מסוכן ומדאיג לנו כמיעוט לאומי. ממשלה שקמה צריכה לדאוג לכל התושבים.
ראש הממשלה נתניהו דיבר בהתלהבות על שדרוג מערכת החינוך לערבים ויהודים כאחד. הוא דיבר בהתלהבות גם על רכבת מהירה אקספרס מקריית שמונה לאילת. אני רוצה לאתגר את ראש הממשלה, את הממשלה הזאת, לא בסיסמאות גדולות. לפני שמדברים על שדרוג מערכת החינוך, אני רוצה להזכיר לו שביישוב הלא-מוכר תל ערד יש בית ספר שהוקם על ידי משרד החינוך בשנת 1971. בית הספר הזה היום, כשאתה, ראש הממשלה, מדבר על שדרוג, זה בית ספר במימון של משרד החינוך, ובית הספר הזה עד היום, כמו בתי ספר אחרים בנגב, לא מחובר לחשמל; בית הספר הזה בתל ערד, היום ב-2022, לא מחובר למים זורמים. אתם מתארים לעצמכם, במדינת ישראל בשנת 2022, בית ספר – מובילים אליו מים במכלית כל יום והוא לא מחובר. זה אתגר קטן מול כל האתגרים שאתה דיברת עליהם, ואם רוצים לפתח את הנגב ואת הגליל לא מתוך חששות דמוגרפיים, צריך להסתכל על כל האזרחים, ערבים ויהודים, בנגב, בגליל, ולפתח מדיניות אזרחית שוויונית לכולם.
אני רוצה לסיים במשהו נוסף. כחלק מההסכמים הקואליציוניים דובר על שר, חבר הכנסת שיקלי, שיהיה גם הממונה על הרשות לפיתוח הבדואים בנגב. הרשות לפיתוח הבדואים בנגב נוסדה בשנת 2007 בהחלטת ממשלה מס' 1999. מאז ועד היום הרשות הזאת לא מקדמת, לא מפתחת, והפעולה היחידה שהיא יודעת לעשות בנגב היא אך ורק להרוס. יש יישובים שהמדינה הכירה בהם לפני 15 שנה, והרשות הזאת, שמדברים שהיא תפתח, הפעילות היחידה, ופעילות המשילות היחידה שהיא עושה בתוך היישובים האלה שהוכרו לפני 15 שנה היא לחלק ולהרוס בתוך היישובים האלה. ולכן, אני קורא לממשלה הזאת לפרק את הרשות לפיתוח הבדואים בנגב, להתייחס לבדואים בנגב כאזרחים שווים. כל משרדי הממשלה יכולים לעבוד מול הרשויות בנגב, הרשויות הבדואיות, בצורה שוויונית, כמו עם שאר הרשויות בנגב. תודה.
421 מילים של יוסף עטאונה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.