קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אי-אפשר להגיד שאנחנו לא חיכינו ליום הזה הרבה זמן, שנינו, עם עוד הרבה אנשים - - -
עברנו שנה וחצי מאוד קשה, בעייתית. המציאות עלתה כמעט על כל דמיון. היה שקט, לא הייתה הסתה – על כל פנים, לא כלפי הציבור החרדי. כולם תלו שם תקוות שאני אלך עם בני גנץ, שאני אלך עם יאיר לפיד ושתהיה קואליציה, אז היה שקט. לא דיברו כלום נגד הציבור החרדי, אבל עשו דברים שפשוט אי-אפשר לתאר אותם. לא הייתה ממשלה כזאת רעה, עם התוכניות שלה, מאז קום המדינה.
יוקר המחיה התפרץ באופן החמור ביותר. ויש לנו משק חזק, ברוך השם. זה לא שזה היה מחויב המציאות. והם כל הזמן רצו לשקר והרחיקו עדותם, כמו שהגמרא אומרת, ואמרו שבארצות אחרות, בארצות אירופה, בארצות הברית, גם יש יוקר מחיה. אין. לא היה יוקר מחיה כזה שמחירי הדירות עולים ב-20%. לא היה דבר כזה. ואני זוכר תקופות ארוכות וקשות – זה לא הגיע אף פעם לממדים מהסוג הזה, שמשפחה הולכת לרכוש מוצר כלשהו, ושלא לדבר על הדירות, שמשלמים 20% יותר במהלך השנה.
הריבית עלתה באופן דרמטי. אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים קרוב לעשר שנים והריבית לא עלתה. לא הייתה סיבה שהמציאות תהיה מציאות כזאת קשה.
ברגע שהתחלף השלטון והעם אמר את דברו, אנחנו, הציבור החרדי, הפכנו להיות הנושא והמושא להסתה שכמעט שלא היה כדוגמתם. ילד חרדי שלומד בתלמוד תורה ומקבל פחות מרבע ממה שמקבל ילד בחינוך הממלכתי זוכה לכותרות שהוא מקבל יותר. ילד בחינוך החרדי מקבל תוספות כאלה שאי-אפשר לתאר, והכול באותיות שחורות גדולות על הנייר של העיתון. אי-אפשר לתאר את זה. כאילו שאין ציבור שעומד מאחורי העניין ורואה את הכותרות האלה. תגיד שלא מגיע לנו, אבל לשקר במצח נחושה? גם בנושא של החינוך.
בעיתון כלכליסט: האיש החרדי משלם שישית מהאיש שאיננו חרדי. פנו אליי כמה אנשים חרדים ואמרו: אני משלם מיסים כחוק, מלא; אולי יהיה לי החזר עכשיו.
אנחנו לא מפחדים מההסתה הזאת; היא ברורה. זה שהלכנו עם נתניהו, בניגוד למה שאמרו עלינו, שאותנו יקנו בכסף – אנחנו מפלגה אידיאולוגית; יהדות התורה הולכת לפי האידיאולוגיה שלה, והיא הלכה עם הציבור המסורתי, שנמצא בימין.
לא בשביל זה עליתי לכאן לדבר עכשיו – אנחנו עוד נדבר על זה הרבה. אני עליתי לדבר מכיוון שאני פונה בעיקר לציבור המסורתי, שאני איתו, וכל השנים הייתי איתו. אני פה הרבה שנים בכנסת. אני הולך עם הציבור המסורתי. אני רוצה שתהיה פה יהדות. לא הולך להשתנות דבר. אני מדבר עם הציבור המסורתי וגם עם הציבור החילוני וגם עם נציגיו שיושבים פה: לא הולך לקרות דבר. אנחנו היינו בשלטון הרבה פעמים; אני הייתי בעמדה כלכלית בכירה במדינה, ודאגתי לכולם. דאגתי לתעשיינים, דאגתי לחקלאים, דאגתי למסעדנים. לא הייתה קבוצה באוכלוסייה שלא הצביעה ג', ליהדות התורה, שלא עבדתי בשבילה. אתה היית בוועדת הכספים, אדוני היושב-ראש - - -
נכון, נכון. לא היה דבר. אני מבטיח לכם שאם אני ממשיך להיות יושב-ראש ועדת הכספים בוועדה הקבועה לא יהיה שום שינוי בהתנהגות שלנו. ואני מייצג את הציבור החרדי. אנחנו נעבוד בשביל האיש שנמצא בנהרייה, שנמצא בטבריה, שנמצא באופקים. אנחנו נעבוד עבורו. שיוקר המחיה שלו לא יהיה במצב הזה שהוא היה אצל איווט ליברמן. לא ניתן דבר כזה. כמו שעשיתי בעבר. הייתי מביא שרי אוצר לוועדה על מנת שהם יעשו את מה שצריך לעשות. לא נשאיר את הנושא של מחירי הדירות בצורה הזאת.
אז אני אגיד שני משפטים אחרונים. אני פונה אליכם מלב אל לב ואני אומר לכם: אנחנו ביהדות התורה נייצג אתכם, הציבור המסורתי והציבור שאיננו דתי. נעשה את הכול שהחיים שלכם יהיו קלים יותר וטובים יותר. אל תיתנו יד לפוליטיקאים האלה שמסיתים נגדנו, שרוצים להרוויח רווח פוליטי. אנחנו חברה שבה צריך האחד לשמור על השני. את זה אני אעשה. ואני קורא לכם לא לפחד מהכותרות האלה בעיתונים, שהן כולן שקר וכזב.
כן. אני עכשיו יושב-ראש ועדת כספים זמנית. צריך לבחור אותי ליושב-ראש קבוע. ההחלטה היא בכנסת.
607 מילים של משה גפני. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.