אני אתרגם את זה לעברית. בדרך שלי הבוקר לכנסת, ראיתי את כוחות המשטרה והמג"בניקים, ושאלתי כאילו, תהיתי קצת, אבל אין הרבה מה לתהות וזה העלה בי מייד את הסיטואציה של השליח, של מליכ אל פורס, שבא לח'ליף עומר אבן אל ח'טאב ומצא אותו חי בבית כזה צנוע והוא ישן מתחת לעץ, והוא נדהם. הוא שאל אותו: איך אתה כאילו מרשה לעצמך לישון בביטחון כזה מתחת לעץ, בלי שומרים וכל ההלל שמסביב? ואז התשובה הייתה: אני אתייחס בצדק לעם כשולט.
כי אני עושה בצדק ולכן אני מרגיש ביטחון, ולכן אני יכול לישון ככה.
אני שמעתי את כל הנאומים, גם של ראש הממשלה וגם של כל המברכים מהצד של הממשלה שתקום – שקמה היום – וכולם אומרים: אנחנו נשרת את כלל האזרחים. אבל אני רוצה לשאול גם אותך, כבוד היושב-ראש: האם 20% מהאזרחים במדינה לא ראויים שיופיעו בקווי היסוד של הממשלה כתוכנית ברורה וסדורה?
אני רוצה להגיד עוד משפט ברשותך. כשמתהללים ומדברים על שלום, אמרתי אז ואגיד את זה גם עכשיו: שלום עושים, קודם כול, בתוך הבית – קודם כול, בתוך הבית - -
היו"ר אופיר כץ: שלום עושים קודם כול עם מי שיש לעשות שלום.
- - ועם השכנים ליד. השלום האמיתי יהיה כשהכיבוש יסתיים. כולנו נחיה בשלום אז.
זו המשימה האמיתית שלכם: שלום בתוך הבית ושלום עם השכנים ליד הבית, בעלי המקום.
335 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.