(אומר בערבית:) כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, נגמרה השעה לאזהרות והתראות. אנחנו כבר לא במדרון חלקלק – אנחנו בנפילה חופשית, התרסקות. היום מושבעת ממשלה אפלה, משטר אפל. הפשיסטים בונים על זה שאנחנו נרכין את ראשנו ונקבל את זה. כן, אולי נפגין, אולי נכתוב פוסט, אבל היום מקווים שהציבור הדמוקרטי פשוט ייתן להם להוציא לפועל את התוכניות ההרסניות שלהם.
מזה שנים שהדמוקרטיה הישראלית הייתה הסנה הבוער של הציונות הליברלית; עבורם היא הייתה סוג של נס – דמוקרטיה שנשרפת, אך אינה נאכלת. פעמים נראה שכל שהזהירו מפני קריסתה, כך להבות הגזענות והשנאה רק גברו. הדמוקרטיה שלהם שרדה את הממשל הצבאי; הטבח בכפר קאסם; חוק הלאום; חוק האזרחות; שנים של אפליה, הדרה וגזענות כלפי האזרחים הערבים והשכבות המוחלשות במדינה. הדמוקרטיה שלהם גם שרדה עשרות שנים של פשעי מלחמה נגד העם הפלסטיני בשטחים הכבושים של 67'. מי שטייח את הרצח של שירין אבו עאקלה, קיבל מעצר פוליטי של עיתונאי בתל אביב; מי שלא פסל את חוק הלאום, קיבל את פסקת ההתגברות; מי שלא עצר את בן גביר בקריית ארבע, קיבל אותו בקריה; מי שלא עצר את הפרדת המשפחות, קיבל הפרדה מגדרית. כל עוד תעמדו על הגשרים ותתעלמו ממחסומים, תאבדו את הזכות להפגין בגשרים ותמשיכו לשלוח את הילדים שלכם לעמוד במחסומים.
עכשיו, אחרי שנים של אטימות, אולי סוף-סוף הגיע הרגע להסתכל על המציאות ולהבין שאתם לא יכולים להציל דמוקרטיה שאף פעם לא הייתה. אבל אנחנו, יהודים וערבים ביחד, יכולים לבנות דמוקרטיה עבור כולם. אולי הקיצוניות של הממשלה הזאת תהיה השעון המעורר שיבהיר לכל מי שמודאג ממנה שבינינו, היהודים והערבים, ישנה שותפות גורל. זכרו את השיר של נימלר. התנגדו יחד איתנו; אל תחכו שיגיע תורכם וכבר לא יישאר אף אחד לצידכם.
אני אומר בצורה ברורה – כי אם לא תבינו היום, אני לא יודע מתי תבינו: תפסיקו לנסות להחיות אשליות של עבר מפואר. אני מדבר אלייך, מרב מיכאלי. תפסיקו לנסות להחיות אשליות של עבר מפואר, של ישראל שוויונית ודמוקרטית שאף פעם לא הייתה. אי-אפשר להחזיר את השעון אחורה, אבל אפשר וחייבים להיאבק עבור העתיד. ויש רק עתיד אחד שיכול לנצח את ההווה השחור – עתיד של שותפות למען שלום, שוויון אמיתי עם רווחה וביטחון אישי לכולם; עתיד שבו הילדים שלי שווים בצורה מוחלטת לילדים של כל אחד שיושב פה באולם.
אנחנו לא נתפשר על פחות. השאלה היחידה היא האם אתם באמת, האם אתם באמת מוכנים לוותר על העליונות כדי לנצח את הפשיזם? אין משוואה אחרת. לוותר על העליונות כדי לנצח את הפשיזם, ואין משוואה אחרת. מה שהם הכי מפחדים ממנו זה מאיחוד המאבקים שלנו. הם רוצים שמי שמפריעה לו השחיתות, יפגין לבד נגד השחיתות; מי שנאבק נגד הכיבוש, יפגין לבד; מי שנלחמות על זכויות נשים, יפגינו לבד; מי שסובלים מהגזענות, יפגינו לבד. אבל לנו אסור ליפול בפח הזה. אנחנו חייבים לעמוד ביחד, אזרחים ואזרחיות מוסריים, בצמתים, בכבישים, בכיכרות, בכל מקום, כתף אל כתף, יהודים וערבים, בסולידריות עם כל המאבקים. בעצם זה האינטרס המשותף האמיתי של כולנו, ולצעוק בכל הכוח: הפשיזם לא יעבור.
אני פונה למפגינים שנמצאים עכשיו מחוץ לכנסת - - -
חצי דקה ואני מסיים.
אני פונה למפגינים שנמצאים עכשיו מחוץ לכנסת, שאיתם הפגנתי בבוקר. ראיתי בהפגנה שלטים על דמוקרטיה, נגד כיבוש, בעד זכויות לנשים, בעד שוויון, והכול תחת אותה הפגנה. זה איחוד מפגינים. רק דרך השטח נוכל לחסום את הפשיזם. אנחנו בחד"ש-תע"ל מושיטים יד לשותפות הזאת. רק ביחד ומתוך שוויוניות והדדיות אנחנו ננצח אותם.
531 מילים של איימן עודה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.