קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, הייתי ביותר ממעמד אחד של השבעת ממשלה – ממשלות ימניות, יותר או פחות. בעבר כבר הייתה ממשלה של נתניהו, סמוטריץ' and company. עכשיו זה נתניהו, סמוטריץ' ותוספת של בן גביר – אגב, היחיד בבית הזה שהורשע בבית משפט ישראלי בתמיכה בארגון טרור. היחיד.
לכן, באופן היסטורי, זו הממשלה הראשונה שיש בה שר מחבל על פי דין, על פי חוק. לכן, כבוד חברי הכנסת, יש כמה סממנים מאפיינים של הממשלה הזאת, למשל, היא בורחת מהקמת שולחן פנימי פה, שלא יגידו שהממשלה גדולה. עד הדקה האחרונה ניסו לעשות קומבינות כאן ולחלק משרדי ממשלה, משא ומתן שהתארך, וכל מפלגות הקואליציה כמעט קיבלו את כל מה שהם רוצים.
כנראה שראש הממשלה המיועד חושב על מטרה אחרת: הוא מרצה את חברי הקואליציה כדי להשיג מטרה אחרת. אולי זה קשור בבית המשפט, במשפט שלו, אולי; ההצהרות הנוראיות, המזוויעות, למשל על ביטול סעיף הסתה לגזענות ב-7א, או על סלקציה במתן טיפול רפואי. חשוב שתדעו שהדברים האלה מתורגמים לאנגלית, לצרפתית ולגרמנית, והם נשמעים נורא בשפות זרות. אני מכיר יהודים בארצות הברית שמרגישים בושה, כאשר הם שומעים את הדברים האלה. יש רבים, גם בבית, הזה שמרגישים בושה. אני אומר לכם שחלק מהצד הזה גם מרגיש בושה, אבל הם שותקים כי מחלקים להם בונבוניירות, תיקים, משרדי ממשלה.
הציבור הערבי עבר את אריאל שרון, שביצע כמה וכמה מעשי טבח נגד פלסטינים, ובכל זאת הערבים נשארים ואריאל שרון איננו. גם רפול, גם כהנא. גם ליברמן איים באין נאמנות – אין אזרחות. כך גם סמוטריץ' ובן גביר. אבל, בינתיים, אני שומע צעקות גם מהמרכז-שמאל, ובצדק – חשש. החשש הזה הוא בעיקר בגלל בית המשפט, קהילת הלהט"בים. היום שמעתי שרה שמדברת על שני שרים הכי מסוכנים: שר המשפטים ושר התקשורת. זה מה שאמרה השרה אורית פרקש. תראה, לא אמרה: בן גביר וסמוטריץ'. אמרה: יריב לוין וקרעי. תראה מה סדר-היום של ממשלת השינוי. לכן, זה ה-discrepancies בין האנשים האלה לבינינו.
עכשיו אני אגיד כמה מילים בערבית, אדוני היושב-ראש. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
מייד אני מסיים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) אפשר יחד להתעמת ולעמוד בפני הפשיזם הזה.
349 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.