אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התערב בג"ץ במינוי מבקר המדינה, בבחירה שנעשתה כאן בכנסת. שוב הוא מתערב בתהליכים של הרשות המחוקקת בניגוד לכל חוק וסמכות. אבל רציתי לדבר, אדוני היושב-ראש, על פסק אחר שנתן בג"ץ השבוע, שבלם את מבקר המדינה מלחקור את טבח 7 באוקטובר.
אדוני, חוק-יסוד: מבקר המדינה, ברור ואינו משתמע לשתי פנים. אני יודע שזה מהפכני בימינו, אבל אפשר לקרוא מה אומר החוק. סעיף 2(ב) לחוק-יסוד: מבקר המדינה, קובע כי מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים וכל עניין אחר שיראה בו צורך. טוב, אבל מה לבג"ץ וללשון החוק? שומר הסף האמיתי, מבקר המדינה, שאין לו יחסי גומלין עם ראשי מערכות הביטחון – אותו בג"ץ עוצר. ומי הראשונים לשחרר אנחת רווחה מהפסיקה הזאת של בג"ץ? אותם ראשי מערכות הביטחון, רונן בר ושות', כל החברים שלו, שלא היו מוכנים לשתף פעולה עם מבקר המדינה – אגב, ראש הממשלה שיתף פעולה עם מבקר המדינה. אותם ראשי מערכות ביטחון שקיבלו מאזרחי ישראל סמכות, אמון, כבוד, משכורת, כדי להגן על גבולות המדינה, וביום המבחן התוצאה שלהם הייתה שלא היה מודיעין, לא היה חיל אוויר ולא היה צבא. אבל מה שראינו בבג"ץ זה יד רוחצת יד. שומרי הסף במערכת הביטחון, ששמרו בזמן אמת על ההגמוניה של בג"ץ, אנחנו זוכרים את זה, זוכים כעת להגנה מאותו בג"ץ, מפני ביקורת אפקטיבית וחקירה אפקטיבית. הם, ברגע האמת, איימו על הממשלה ואמרו שהם לא ידעו למי הם ישמעו במקרה של משבר חוקתי, הם לא ידעו. מה זה אומר שהם לא ידעו? זה אומר: אנחנו נחליט. אנחנו נחליט למי להישמע, לממשלה הנבחרת שלה אנחנו כפופים על פי חוק, או לבג"ץ. עכשיו בג"ץ גומל להם טובה.
אבל, אדוני היושב-ראש, בג"ץ לא שומר רק על שומרי הסף הפרסונליים, אותם רונן בר, הרצי הלוי ואחרים; הוא שומר יותר מכל על אתוס שומרי הסף, על הרעיון הזה שפקידים הם בעלי הסמכות ולא הממשלה, שהעם המוזר הזה, שמורכב מכל מיני בבונים וביביסטים ומשיחיסטים – העם המוזר הזה בוחר כל מיני אנשים מוזרים, הרי אסור שאנשים האלה יקבלו החלטות. זאת תפיסה מסוכנת שמחייבת בדיקה, לא טיוח.
אבל הנחקרים המרכזיים, הם נאבקים על זהות החוקרים שלהם. הם סיכלו את תת-אלוף אורן סולומון בצבא, הם בלמו את מבקר המדינה, והם מתנגדים לכל ועדת חקירה שתמונה בצורה שוויונית, שבה יישמע גם קול שאינו שותף בקונספציה שלהם.
משפט אחרון. כשכל הדרכים האלה נחסמות, בג"ץ תמיד זמין עבורם. ככה, אדוני, לא מגלים אמת, ככה מסתירים אותה. המאבק על האמת, על ועדת חקירה לאומית, על ועדת חקירה אפקטיבית, שתשאל את כל השאלות הקשות, את כולן, אנחנו מחויבים לזה, אני מחויב לזה, ובעזרת השם, נתקן. תודה.
413 מילים של אריאל קלנר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.