קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. כנסת נכבדה, אנחנו באירוע קצת תמוה, אם לומר את האמת. אני מנסה להבין: מדוע נתניהו שוב ושוב מנסה להביא חוקי השתמטות? אנחנו בולמים אותו והוא מביא את זה שוב ושוב, כל פעם בשם שונה: חוק גיוס ללא גיוס, חוק הטבות במעונות רק לאברכים, חוק שאוסר לעצור עריקים חרדים – כמובן, הגנה רק לחרדים – והיום עוד חוק בשם מכובד, חוק-יסוד: לימוד תורה, שמשווה בעצם בין הלוחמים לבין המשתמטים. זה, בשורה התחתונה.
עכשיו, למה הוא עושה את זה? וכל זה רגע לפני הבחירות, כשרוב ענק בציבור הלא-חרדי במדינת ישראל, כולל המצביעים שלו מהליכוד, ממש סולדים מזה, ממש, זה מגעיל אותם, זה מכעיס אותם. אז למה הוא בכל זאת עושה את זה? הפרשנים הפוליטיים יגידו שהוא פשוט חושב על היום שאחרי, הוא חושב איך הוא משמר בכל מחיר את הברית הפוליטית שלו עם הפוליטיקאים החרדים כדי שהם חס וחלילה לא יברחו לו ביום שאחרי. זה מה שיגידו הפרשנים הפוליטיים.
אבל שימו לב למשהו אחר: זה בעצם אומר שהוא ממש לא חושש שהמצביעים הלא-חרדים יברחו לו. מזה הוא לא דואג. הוא בונה על זה שאתם, מצביעי הליכוד, תהיו בכיס שלו בכל מקרה. זה מה שזה אומר. גם אם הוא יאריך לילדים שלכם את השירות הצבאי בחצי שנה נוספת, גם אם תצטרכו לעשות הרבה יותר שנים שירות מילואים, גם אם תעשו עשרות ימי מילואים כל שנה, חלקכם אפילו 100 ימי מילואים בשנה, גם אם ייקחו את כספי המיסים שלכם ויעבירו אותם למשתמטים בתוספות של אלפי שקלים מדי חודש למשפחה, גם אם הוא יעשה את כל זה – הוא בונה על זה שאתם תמשיכו להצביע לו, שאתם בכל מקרה תהיו בכיס שלו.
אז אני חייבת לומר, אני חושבת שהפעם הוא טועה. נכון, מצביעי הליכוד רגילים להצביע לנתניהו, אבל אני חושבת שבנקודה הזו הוא הלך כל כך רחוק, שאתם כבר רואים את הנזק למדינה, ואתם הכי אוהבים את המדינה. לכן, אני חושבת שהחרדים יישארו השותפים הפוליטיים של נתניהו, הם לא ילכו לשום מקום, אבל הציבור המשרת ייתן לו גט כריתות.
315 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.