קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, קודם כול אני הייתי, לדעתי, כמעט בכל הדיונים על החוק הזה. שלושה ימים של דיונים. כל מי שישב שם מבין שהוא לא יודע בכלל למה צריך את החוק הזה. מה חשוב עכשיו באמצע המלחמה, כשלצבא חסרים 12,000 חיילים, יש פצועים, יש הרוגים, לבוא ואחרי 78 שנה לעגן את לימוד התורה? כאילו זה הדבר הכי חשוב עכשיו? זה הדבר שישנה לאזרחי ישראל את החיים? אז לא.
אז אני רק חייבת לומר לך, שלמרות שהייתי שם די הרבה זמן, לא הבנתי למה צריך את החוק הזה; לא הבנתי מה המשמעות – כנראה בשביל שמירה על קואליציית נתניהו, זה שהבטיח ממשלת אחדות רחבה, אבל רק עם החברים שלו. הוא רוצה פשוט את אותם חברים שיושבים עכשיו, רק בצורה רחבה יותר.
עכשיו תראו, החוק הזה – לא הבנו, אבל ראינו אותו בתחילת סדר-היום, אמרנו: בסדר. פתאום, לפני שעתיים, הגנב, שהוא כנראה רגיל כל חייו לגנוב, פתאום הגניב את החוק שלו. אריה דרעי הצמיד את החוק שלו. הצמיד את החוק. עכשיו, זה לא מופיע בסדר-היום, זה לא נמצא, פתאום אנחנו מסתכלים, אנחנו רואים שהוצמד עוד חוק.
עכשיו, מה כתוב בחוק של אריה דרעי? אני מקריאה לך את זה. אותו דבר: "מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד תורה", את זה אנחנו מכירים, "ולעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה" – תודה רבה שאתם מתמסרים – "לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי". מה אתה מבין? מה ניסה אריה דרעי לעשות?
גנב נשאר גנב. הוא ניסה להגניב את החוק שבעצם אותם לומדי תורה הם בעצם כמו חילי צה"ל. הם, אגב, צריך לומר, "קיבלו על עצמם להתמסר", אוקיי? עכשיו תבין, תראה, קודם כול, מה לעשות? נפל על אופוזיציה שהיא כל הזמן ערנית, כי כל הזמן אתה אומר לעצמך: מי יגנוב אותי היום? מי יגנוב אותי היום? אתה בא לעבודה הזאת, וכל הזמן אתה צריך להסתכל ימינה, שמאלה, אולי מישהו יגנוב אותי היום. ככה.
היום 1 ביולי, הכנתי טבלה. זהו, עד ה-16, בעזרת השם, המקום הזה יתפייד, אז הכנתי טבלה, כי היום 1 ביולי, אפשר להתחיל לסמן איקסים. עכשיו, למה אני אומרת לך את זה? כי אומרים לי: מה, את לא נהנית במקום העבודה שלך? כל יום שאני באה למקום העבודה שלי, אני צריכה לבדוק האם מישהו מנסה - - -
נכון. אז הינה, היום ניסה דרעי לגנוב. לא הלך לו, אגב. היה בלגן. אגב, חבל, אתה יודע מה? היה כבר עדיף שהיה משאיר. בוא נראה אותם מצביעים שלומד תורה הוא כמו חייל צה"ל. בוא נראה אותם. Bring it on, כמו שאני אומרת. בואו. בואו נראה אתכם מצביעים על זה שלומד תורה עושה שירות משמעותי כמו חייל צה"ל. אני רוצה לראות את כל אלה שכל היום "חיילינו הגיבורים", "חיילינו הגיבורים", אבל תכלס ברגע האמת הם משווים אותם ללומדי תורה.
אז יש לומד תורה שהמקסימום ייפול עליו ספר בבית המדרש, ויש חייל צה"ל שיכול להיות שהוא לא יחזור יותר הביתה למשפחה שלו, ושלהורים שלו יישאר קבר. כמובן, הרבה פעמים אתה רואה, יש מדבקות, יש משפטים, אבל זה מה שנשאר. זה מה שנשאר. זה מה שנשאר למשפחה הזאת. מה נשאר למשפחה החרדית? כנראה שם לא תהיה בעיה. הוא יקום, יגדל ילדים ויחיה.
אז קודם כול, אריה דרעי, זה לא הזמן לגנוב. ואם אתה כבר גונב, תביא את זה בשבוע הבא. בוא נראה אותך מביא את החוק שלומד תורה הוא כמו חייל צה"ל. בבקשה, תביאו, בואו נראה אתכם. העיקר, תגנו על חיילינו הגיבורים.
548 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.