קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, אני הקשבתי לרוב הדוברים בוועדת הכנסת שדנה בחוק-יסוד: לימוד תורה, ולצערי שמענו הרבה דברים שבעצם אין להם שום קשר לחוק. מה לא שמענו? החוק הזה הוא בעצם תקציב לישיבות; החוק הזה הוא אנטי ציוני ועוד דברים כאלה שבעצם חלקם היו פופוליזם שלא קשור בכלל לחוק. כל הפוליטיקה והמאבקים שיש במדינת ישראל בתקופה האחרונה, כולם התנקזו לתוך החוק הזה.
ולצערי, אדוני היושב-ראש, יש שם הרבה בורות. אני לא יודע אם לקרוא לזה בורות, בגלל שבורות – לא מחנכים לזה. היום בבתי ספר היסודיים והתיכוניים, וגם באקדמיה, לא מלמדים על מה זה תורה, הבסיס. הלוואי שילמדו פה 10% ממה שבארצות הברית מלמדים על עשרת הדיברות, על דברים בסיסיים. ומדברים על ערך לימוד תורה – איך אפשר, כשאין בסיס וכשלא מבינים שזה הבסיס לנו כאומה? מה זה העם היהודי, במה העם היהודי הוא העם היהודי במדינת ישראל? כי מדינת ישראל – מה? כי יש כאן איזה מאכל לאומי, פלאפל או שוארמה, אני לא יודע איך המאכל הלאומי בדיוק נקרא. אבל זה שיש דגל ויש המנון, את זה יש בכל מדינה. מה זה נקרא העם היהודי, שאתה אומר: אני העם היהודי?
אין ספק שהעם היהודי – הכול נבע מתוך התורה. וזו זכות הקיום. זו הזכות לכך שאנחנו יושבים בארץ. אנחנו לא יכולים להגיד שהזכות לכך שאנחנו יושבים בארץ זה בגלל שהקונגרס הציוני החליט שאנחנו צריכים להיות בארץ, או נאום של הרצל, או שבן-גוריון הגיע ונאם. אם מסתכלים בתוכן של הנאום שלו, התוכן של הנאום הוא שאנחנו, זכותנו לבוא להתיישב בארץ, זה בגלל ההבטחה, ארץ אבותינו והכול, וזה נמצא, הדבר הזה. אם זה איזה סופר שכתב את זה או אם זה היה מופיע באיזה ספרון – הדבר היסודי זה שהדבר הזה מופיע בתורה. ולכן אנחנו יכולים להגיד שזו ההבטחה, זו זכות הקיום. כשאנחנו מדברים, אין ציונות בלי שיש מאחוריה תורות. ציונות לבד, זה דבר חלול. הוא שביר, אין בו שום דבר. ציונות, או מי שאומר, האחיזה של כל מה שנאמר, בין בצד הזה ובין בצד הזה, זה רק שיש מאחורה בסיס של התורה, שהוא ערך בתורה. כל הערכים שיש בסוף מתכנסים בתורה. יש כאלה שרוצים להגיד שהערך הוא מידות טובות, זולת, שוויוניות, כל הדברים האלה הם ערך. ודאי ששמירת שבת זה ערך. אין ספק ששמירת שבת וכל מה שיש פה זה ערך.
אבל כל זה מתנקז. ומה אנחנו שמענו ומה דיברנו שם – יש הידרדרות של הכנסת. נכון, גם אני חושב שיש הידרדרות. אם אנחנו היינו צריכים להגיע למצב שצריך לחוקק חוק, שיש חוק-יסוד של לימוד תורה, זה הגיע לא סתם מהאוויר. זה הגיע מכיוון שאיים על אנשים שלומדים תורה שהם עבריינים. אני הייתי בבית המשפט הצבאי השבוע.
אדוני היושב-ראש, הייתי השבוע בבית משפט צבאי. באולם היו דיונים על חיילים שמכרו נשק לעבריינים, כאלה של עבירות סמים, עבירות קשות מאוד.
ומצד אחד סדרה של אנשים שכל החטא שלהם היה שלמדו תורה. אין ספק, גם אם בארצות הברית היינו שומעים שעכשיו מחוקקים חוק – אני מסיים – מחוקקים חוק על חשיבות הדמוקרטיה, הדמוקרטיה כערך, היינו אומרים: מה קרה עכשיו? הרי זה הבסיס. זה שאנחנו צריכים היום לחוקק חוק שבא להגיד מה זה ערך יסוד לימוד תורה, זה הכול בגלל שמערערים את הדבר הזה.
517 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.