הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושב שזה לא יעזור. מה שנקרא, לא יעזור מה שנגיד, אתם עדיין תעשו מה שאתם רוצים. אז אני איאלץ לדבר על ה-Elephant in the room, כמו שסמוטריץ' אוהב לומר. חידה לחבריי חברי הכנסת – ואדוני היושב-ראש, אתה גם מוזמן כמובן להצטרף – כמה מינהלות לזהות יהודית יש במדינת ישראל?

כמעט.

יפה. בערך שמונה-תשע מינהלות לזהות יהודית. חברי ועדת הכספים מכירים את השולחן העגול של מינהלות הזהות היהודית, כי צריך לסנכרן את כל הזהות היהודית במדינה, וזה לא עובד, מה שנקרא, כמקשה אחת. למרות מינהלות לזהות יהודית מרובות במדינת ישראל, באה אלינו באמת תופעה שאני אתמול נתקלתי בה לראשונה, במקרה לגמרי. אני מצטט: הגעתי לביתה של שרת התחבורה, במקרה לגמרי, והיא כמובן גם במקרה לגמרי, הצדיקה הזו שכולה טוב וגמילות חסדים אמיתית, היא בדיוק סיימה להתפלל. הדוברת של שרת התחבורה מצלמת אותה במקריות טוטלית מתפללת וקוראת בספר דברים.

כן. אגב, אני רוצה מפה לפנות לשרת התחבורה: זכותך תגן על כולנו. כל הכבוד לך. ואז מצוטטת השרה ואומרת: כל יום שלישי לקחתי על עצמי לקרוא מספר דברים.

עכשיו אני שאלה קטנה לגבי זמנך הפנוי ביום שלישי, פעמיים כי טוב. הייתי הולך אולי לבית החולים לוינשטיין, סתם, לתת, מה שנקרא איזה ביקור, לראות מה קורה עם כל פגועי תאונות הדרכים, או ביקור ברלב"ד. אבל עזבו, זה לא משנה. היא קוראת בספר דברים את פרשת בלק. היא פרשה מאוד מעניינת: ויש סגולה מיוחדת לקרוא בפרשה הזו – אומרת בעודה אולי תקועה בצומת סגולה, מקסימום, כי סגולה בפרשת בלק בספר דברים לא קיימת. נכון? הרי עם כל כך הרבה מינהלות לזהות יהודית, יודעת בטוח שרת התחבורה שבלק נמצאת בכלל בספר - -

- - במדבר. אייווה, יא פינדרוס. תלמיד חכם אתה. אבל מה שנקרא, דיר באלכ, מירי, כי באמת הפייק, הפייק, הכול כלאם פאדי, הכול הצגה, מטפחת על הראש של מפה של קידוש. עלק קוראת, עלק סגולה. עוד זה מדבר וזה בא, נזכרתי במשה רבנו בן זמננו, הלוא הוא יואב קיש, שר החינוך, שבעודו רוצה לבקר בבית ספר רבין במזכרת בתיה, במקום שיבקר את המורים, את המורות – רגע, רגע – את כל מוסדות - - -

ואללה לא יודע. אבל אני יודע מה זה דיר ובאלכ, ובטוח שזה לא בספר דברים, והיא בטוח לא קראה את הפרשה, ואין לה מושג, כי הרי בשבתות בזמנה הפנוי היא הייתה בכלל במסעדת גוצ'ה, בכלל אוכלת שרימפסים. אבל היא עכשיו נהיית צדיקת הדור.

אני אחזור לקיש שרצה לבקר בבית ספר, וכל מה שמעניין אותו – הרי הוא עסוק היום בחלוקת ספרי תורה. ובעודו משחק אותה משה רבנו בן זמננו, הוא מבקש שמישהו, במקרה, אחד התלמידים, יגיע ויניח תפילין. ככה במקרה, אם יש מישהו שיכול להניח תפילין – הוא מבקש בקבוצת הווטסאפ של ההורים. זה האירוע. במקרה, אם מישהו יכול לבוא להניח תפילין. איזו תורה, איזה ערכים, איזו יהדות, איזו מינהלת לזהות יהודית, איזה חרטה ברטה, באמת. כאילו, כולם, איך מישהו יכול להאמין להם? מה את קשורה לבמדבר? מה את קשורה לדברים? מה את קשורה לנעליים? באמת, כל הכבוד. זה עם ישראל, אלו השרים שמחוברים למסורת. אולי הם מחוברים מקסימום לנסורת.