אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, הגיע הזמן לעשות - - - לבג"ץ. שופטי העליון המנותקים שוב פסקו היום בחוסר סמכות ובניגוד לחוק. הרי הסמכות למינוי מבקר המדינה הוא אך ורק בידי הכנסת, ואין שום מקור בחוק שמסמיך את בג"ץ להתערב בנושא.
כמי ששימש יו"ר ועדת הקלפי, אני יכול להעיד - -
- - כי לא הייתה שום הפרה של ההליך - -
- - אלא הקפדה יתרה, וההצבעה והספירה התנהלו באופן הכי שקוף והוגן שיכול להיות. אבל בתכלס, מה שמפריע לבג"ץ הוא לא ההליך, אלא התוצאה. זה העניין. כך זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם בתירוץ אחרי תירוץ, כאשר הפעם הם מצאו את העניין של הפרוצדורה, ההליך. הם ממש התאהבו במילה הזו.
אבל צריך להבין שיש פה משהו עמוק הרבה יותר, מפני שמה שמסתתר מאחורי הפסיקה ודומיה זה שישנו כאן מרד, מרד כנגד הדמוקרטיה, מרד כנגד הבחירה והרצון החופשי של העם. ורוב העם נמצא בימין. לכן אם אנחנו ננרמל את הפסיקה הזו ופסיקות אחרות שמנוגדות לחוק, יש כאן סכנה לדמוקרטיה. שכן יש מי ששואל את עצמו מה יעשה בג"ץ או מה יעצור את בג"ץ מלהתערב בתוצאות הבחירות. מה יקרה אם מישהו שם לא יאהב את תוצאות הבחירות, גם אז הם יבקשו בחירות חוזרות?
לכן אני קורא מכאן לחבריי בקואליציה: המפתח הוא בידיים שלנו. זה במשמרת שלנו. הציבור מסתכל עלינו ודורש תשובות ומעשים, לא ציוצים ולא פרשנויות. הגיע הזמן שכולנו נתייצב כאיש אחד אל מול ניסיון המרד הזה. דינה של הפסיקה ההיא להתבטל. אם אנחנו, חברי הקואליציה, לא נקטע את ההשתוללות הזו, זה יבלבל את הציבור ויגרום לייאוש גדול במחנה הימין, וזו גם אחת המטרות שלהם, ולכן האחריות כאן היא שלנו. enough is enough.
כנבחרי ציבור במדינה דמוקרטית איננו יכולים לנרמל יותר ולקיים פסיקות שמנוגדות לחוק. כולנו כפופים לחוק, כולל השופטים היהירים של בית המשפט העליון. שופטי בג"ץ הם לא החוק ולא מעליו. הכנסת היא הריבון. הכנסת היא הריבון. העם הוא זה שקובע.
במדינה דמוקרטית, מי שמפר את החוק צריך לתת את הדין, גם אם הוא נחשב שופט בית משפט עליון.
323 מילים של אושר שקלים. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.