אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני מבקשת לברך את ראש המוסד הנכנס רומן גופמן, אשר אין ראוי ממנו. מייד כשרומן גילה את יהדותו, הוא עלה ארצה, וכנגד כל הסיכויים התגייס לשריון, ומשם צמח צעד אחר צעד עד דרגת האלוף, ומשם, בעזרת השם, לפקד על המוסד. אני מתפללת שהשם יצליח את דרכו למען ביטחון תקומת עם ישראל בארצו.
לצד זאת, היום התברר פעם נוספת עד כמה רחוק מוכנים ללכת היועצת המשפטית לממשלה וגיל לימון כדי למנוע מהממשלה לממש את סמכותה. במשך חודשים הם שפכו את דמו של האלוף רומן גופמן – כאמור, קצין עתיר זכויות, מפקד שהקדיש את חייו לביטחון ישראל – הוצג כמי שאינו ראוי לתפקידו. במקום לבחון את הדברים על פי החוק, הם בנו סביב מינויו עוד ועוד מכשולים, עוד ועוד פרוצדורות, עוד ועוד דרישות שלא נמצאו בחוק. היום נקבע כי אותם הליכים ופרוצדורות שהוצגו לציבור ולממשלה כאילו היו חובה משפטית, אינם מעוגנים בחוק. במילים פשוטות, מה שהוצג כחוות דעת משפטית מחייבת היה למעשה המצאה.
זוהי בדיוק הבעיה שמלווה אותנו בשנים האחרונות. היועצת המשפטית לממשלה אינה מסתפקת בייעוץ משפטי. פעם אחר פעם היא מבקשת לכפות את עמדתה האישית והפוליטית על הממשלה הנבחרת. במקום לחפש כיצד לאפשר את פעולת הממשלה במסגרת החוק, היא מחפשת כיצד למנוע אותה. זו כבר שיטה. כל החלטה של הממשלה נתקלת בחוות דעת חדשה, במכשול חדש, בפרשנות חדשה. לא החוק מדבר, אלא תפיסת העולם של מי שמחזיקים בכוח משפטי עצום, ללא כל אחריות ציבורית וללא כל מנדט מן הציבור. רומן גופמן הוא רק הקורבן התורן של השיטה הזאת.
לכן אני מבקשת שוב לברך אותו היום – לברך אותו על כך שלא נשבר מול מסע הכפשות ולא ויתר מול הניסיונות לחסום את דרכו. אבל מעבר לברכות לגופמן, הציבור בישראל זכאי גם לתשובות: כיצד ייתכן שגורמים משפטיים בכירים ממציאים הליכים שאינם קיימים בחוק? כיצד ייתכן שממשלה נבחרת נאלצת פעם אחר פעם להיאבק במי שאמורים לייעץ לה ולא לשלוט בה? היועצת המשפטית לממשלה הוכיחה שוב כי היא כושלת בתפקידה. במקום לשרת את החוק, היא מנסה לעצב אותו מחדש בהתאם לרצונה. במקום לסייע לממשלה, היא פועלת נגדה. הגיע הזמן לסיים את הפרק הזה. הגיע הזמן להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, על שלל ההיבטים של כך, ולהחזיר את הייעוץ המשפטי לתפקידו האמיתי: ייעוץ משפטי, לא שלטון משפטי.
358 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.