מי השר? מי השר שלנו? יש לנו שר?
מי?
אם כבר שרה, לפחות גילה.
אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת. מזמן באמת לא דיברנו על יועמ"שית, פצ"רית ושאר ירקות, אבל מכיוון שהשעה 02:30 אני אנצל את הזמן הזה לדברים טובים מאלה.
היום העברנו את חוק פיזור הכנסת. הכנסת, לדעתי, הגרועה ביותר שהייתה פה בשנים האחרונות. כנסת שתסכם ארבע שנים, ולא תוכל להראות הישג אחד לטובת אזרחי מדינת ישראל. בסופו של דבר, הבית הזה עובד נון-סטופ, שלושה ימים ברצף, בשביל להעביר את חוק התקשורת של קרעי; שהממשלה תוכל לשלוט בתקשורת, את חוק פיצול היועמ"שית, את חוק מח"ש. כנראה שיש פה עוד רשימה של חוקים שאני שוכח, והם לא רלוונטיים לאף אחד מאזרחי מדינת ישראל.
מה לא נעשה בשלושה הימים האלה? לא נדאג למילואימניקים; לא נדאג לזוגות הצעירים במדינת ישראל; לא נדאג לגיל הרך; לא נדאג לשום דבר שאמור לעניין אזרחים במדינת ישראל. אבל יש גם קצת חיובי באירוע הזה: זה נגמר. ימיה של הממשלה הזו קצובים, אם זה יהיה ב-8 בספטמבר, ב-15 בספטמבר, מתישהו באוקטובר. לא משנה מתי – זה נגמר.
בסופו של דבר, אזרחי מדינת ישראל, לפני שהם הולכים לקלפי, צריכים לשאול את עצמם שאלה אחת פשוטה: האם אלה שמכהנים היום כממשלה הם אלה שאתם רוצים שייצגו אתכם? ממשלת 7 באוקטובר או שאתם רוצים ממשלה אחרת? ממשלה שקמה בבוקר ועובדת עבור הציבור; ממשלה שלא מעניין אותה לפלג את העם, לא מעניין אותה סרטוני טיקטוק, לא מעניין אותה פופוליסטים בשקל וכותרות, אלא מעניין אותה לעבוד עבור הציבור הישראלי. ועל זה יהיו הבחירות האלה, בין ברית המשתמטים לבין ממשלה ציונית שבאה לעבוד עבור כל חלקי העם.
אני מנצל את השניות האחרונות שיש לי, כי מי יודע עוד כמה נאומים נשארו עוד בבית הזה, להגיד תודה לצוות המדהים שלי, שליווה אותי מהיום הראשון שלי בכנסת עד היום – לעידן, היועץ שלי, לאופיר ולצליל, שכנראה ללא העזרה שלהם והזמינות שלהם 24/7 לא הייתי יכול לעשות 50% מהדברים שעשיתי עד היום. אני אוהב אתכם ומודה לכם. תודה רבה.
312 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.