כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, מה ששמעתי פה קודם, ובכלל הצעת החוק המטורפת הזאת, שהיא חלק מבליץ שלם, כמובן, של הצעות חוק שמטרתן לחסל כל שריד של שלטון חוק, של דמוקרטיה – לא שהיו הרבה, אבל בכל זאת – אבל נזכרתי בזה שקאטו הזקן, קאטו הזקן ברומא, ברפובליקה הרומית, היה מסיים כל נאום שלו באמירה שצריך להחריב את קרטגו. כאן זה הפך להיות משהו באותו סגנון על היועמ"שית. כל דבר זה היועמ"שית. כמו שקאטו הזקן היה אומר כל פעם: צריך להחריב את קרטגו, כאן כל אחד שעולה לדבר מהקואליציה ומתומכי החוק: היועמ"שית אשמה. היא אשמה בהכול. עוד מעט יאשימו אותה גם בבצורת, בשינויי האקלים, אם יודו בכך שיש. הכול היא אשמה.
עכשיו, שיהיה ברור, לי ולחבריי יש ביקורת מאוד קשה על היועצת המשפטית – הספציפית הזאת ובכלל על המוסד הזה. היא לא מטפלת בטרור היהודי בשטחים הכבושים. אני פניתי אליה כבר עוד לפני טבח אוקטובר, פניתי אליה בתחילת 2023, אחרי הפוגרום בחווארה, וביקשתי ממנה לטפל בעניין ובקבוצות ווטסאפ שמסיתות, והיא עד היום לא עשתה את זה. אני הגשתי בג"ץ. עד היום היא לא עשתה את זה. היא לא מעמידה לדין שוטרים אלימים. היא לא מטפלת בהסתה גזענית. הפניות שלי אליה כנגד שימוש בסמלים של תנועת כך, שמוכרת בישראל על פי חוק כארגון טרור – לא עשתה עם זה כלום. יש לי המון ביקורת על היועצת המשפטית.
אבל הסיבה שרוצים לחסל, כמו שאמרו, לסכל אותה, אם אתם רוצים, זה לא משום שהיא לעומתית. התפקיד שלה הרי פורמלית זה לאכוף את החוק. הבעיה היא שהממשלה עבריינית סדרתית. זאת הבעיה. למה היא כל הזמן נגד הממשלה? לא משום שהיא אנטגוניסטית או לעומתית או מחפשת את הממשלה, אלא משום שהממשלה השכם והערב מפירה את החוק, אז ברור שהיא תצטרך לפעול נגדה. אבל במקום לשנות את דרכה, הממשלה רוצה להיפרע ממנה.
הדבר האחרון שאני רוצה להגיד, שזה עלה בדיונים בוועדה, ועוד יחזור בטח בקריאה הבאה ובהכנה בוועדה: אחת מהבעיות המרכזיות עם החוק הזה, ויש הרבה, היא הפגיעה באינטרס הציבורי. מדוע – בקצרה. האינטרס הציבורי החשוב ביותר הוא עצם האפשרות והזכות להתווכח על מהו האינטרס הציבורי, ומה שהצעת החוק הזאת רוצה לעשות - -
אני מסיים. - - כמו עוד הצעות חוק באותו בליץ, זה למנוע ויכוח וביקורת, זה למנוע ויכוח על האינטרס הציבורי, ובכך למחוק את האינטרס הציבורי.
362 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.