לילה טוב, אדוני היושב בראש. מילא ביקשתם להפריד את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מתפקיד התובע הכללי. בסדר, בואו נשב, נדבר, נבצע הפרדה מבנית בין שני התפקידים האלה, ניצוק בהם תוכן. בימים שבהם השתתפתי בדיוני ועדת החוקה, היה ברור לי לחלוטין, המגמה הייתה ברורה: ריקון תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מתוכן. אין אפשרות אחרת אלא לשים את האצבע על הנקודה הזו – החלשת מעמדו של היועץ. כאשר היועץ של הייעוץ המשפטי לממשלה לא ימצא חן בעיני הממשלה, רשאית הממשלה לשכור משרד עורכי דין פרטי בכספי ציבור. ריקון התפקיד מתוכן כאשר הוא מאבד את המעמד שלו כמפרש החוק. ריקון תפקיד היועץ מתוכן כאשר הממשלה תשכור שירותי ייעוץ משפטי ממשרד עורכי דין ותשלם עליו במיטב כספו של הציבור. כאשר היועץ יעלה לממשלה על העצבים – אין לי משפט אחר להגיד את זה – רשאית הממשלה לפטר אותו מייד. איזה יועץ משפטי יבוא עם standing כשחרב מונחת על צווארו? שום יועץ, אלא אם כן הוא יועץ מטעם.
ב-50 השניות שנשארו לי אני אתייחס לאירוע בחירתו של מבקר המדינה ביום רביעי הקרוב. תגידו, אתם השתגעתם? אין לי שום דבר וחצי דבר נגד עו"ד רבילו. אין לי שום דבר. בוודאי הוא עורך דין מצוין, בוודאי הוא משפטן מבריק, בוודאי ובוודאי יש לו ניסיון. אבל הוא עורך הדין של המשפחה. ומתוך ישיבות הממשלה יצא כבר שאמר נתניהו: הוא יהיה טוב לנו. תגידו, אתם השתגעתם? אין לכם גבולות? להצביע ולהביא מועמד, עורך דין פרטי של משפחת המלוכה?
אני רק מקווה – משפט סיום – שמאחורי הפרגוד גם לחברי הכנסת מהקואליציה יהיה את ה-standing והיושרה להצביע נכון.
247 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.