הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בימי מלחמה, דווקא בימי מלחמה, הם אומרים: אתם מעבירים חוקים לא חוקים. דווקא בימי מלחמה. ואני מבקש להמשיך ולשאול: דווקא בימי מלחמה בית המשפט העליון דן בקיצוץ סמכויות שר התקשורת, דווקא בימי מלחמה; דווקא בימי מלחמה היועצת המשפטית – כן, גלי בהרב-מיארה – מתעלמת במשך חודשים ארוכים מבקשת מחלקת חנינות ולא מעבירה התייחסות לבקשת ראש הממשלה, דווקא בימי מלחמה; דווקא בימי מלחמה היא מתעלמת שוב ושוב מבקשת הנציב פינקלשטיין ולא מעבירה התייחסות בעניין רועי כחלון, דווקא בימי מלחמה; דווקא בימי מלחמה בית המשפט העליון ידון בעתירה לפטר שר בישראל. וממש בימי המלחמה האלו, כשראש הממשלה מבקש לדחות את הדיון בעתירה הזו המבקשת לחייב אותו לפטר שר בישראל, אזי דווקא בימי מלחמה היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת לכל דחייה ודורשת לקיים את הדיון בפיטוריו של שר בממשלה. דווקא בימי מלחמה.

ודווקא בימי מלחמה יגררו את ראש הממשלה פעם ופעמיים ושלוש לבית המשפט, דווקא בימי מלחמה. ודווקא בימי מלחמה ממשיכה הפרקליטות להימנע מהכנת תסקירי חוק לחוקים ממשלתיים שאותם מבקשים שרים לקדם, עד שהם מחזרים על הפתחים בכנסת ישראל להעביר את מבוקשם בחקיקה פרטית, דווקא בימי מלחמה.

ובימי מלחמה, כשהתותחים רועמים, המוזות לא שותקות. איפה? הן רועמות יותר ויותר. חבריי באופוזיציה, לא שמענו איש אחד, אדם אחד, נציג אחד של האופוזיציה, שעלה ואמר ליועצת – אולי די? לא ראינו אדם אחד, חבר כנסת אחד, שקרא לבית המשפט: שימו את כל התיקים השנויים במחלוקת בצד; התעסקו רק בחקיקה פרטית, רק בתיקים אזרחיים, פליליים, מינהליים, ותשימו את כל התיקים, כל העתירות שקורעות את החברה הישראלית בצד. לא ראינו. אז אלינו אתם באים בטענות?

חברים יקרים, תחושותינו – ועם תחושות אי-אפשר להתווכח – הן שבשעת מלחמה זו שבה אנחנו נמצאים מערכת המשפט ממשיכה במתקפה על המוסדות הנבחרים של הדמוקרטיה הישראלית, הכנסת והממשלה. מבטלים חוקים, אפילו חוקי-יסוד, מבטלים מינויים ברשות המבצעת, מונעים משרי ממשלה לחוקק חוקים ממשלתיים, מונעים משרי ממשלה להוציא את מדיניותם אל הפועל, ועוד ועוד.

רבותיי, אנחנו לא תוקפים את מערכת המשפט – אנחנו מגינים על הדמוקרטיה הישראלית. אנחנו פועלים להוציא לפועל את רצון הרוב המוחלט בישראל. זו לא רק זכותנו להגן על הדמוקרטיה הישראלית – זו חובתנו כלפי בוחרינו, כלפי שולחינו כשליחי ציבור, להוציא את רצון הציבור אל הפועל. זו חובתנו לשמר את הדמוקרטיה. ואת זה עושים גם בימי מלחמה. תודה רבה.