ברשותך, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום צה"ל יצא לתמרון קרקעי בדרום לבנון. זהו רגע גורלי למדינת ישראל. ברגעים כאלה אין ימין ואין שמאל, יש עם אחד ויש צבא אחד שמגן על הבית של כולנו. חיילי צה"ל והמפקדים נמצאים בשעות אלה בחזיתות שונות בעזה, מול שלוחות הטרור של איראן באזור ובמערכה רחבה שנועדה להגן על אזרחי ישראל. זו אינה מערכה פשוטה, אך זו מערכה צודקת – מערכה על הביטחון, על הבית ועל עתיד ילדינו. הלוחמים והלוחמות שלנו עוזבים משפחות, עוזבים הורים וילדים ונכנסים לשטח מתוך שליחות עמוקה להגן על המדינה.
חובתנו כנבחרי ציבור היא לעמוד מאחוריהם ללא היסוס, בגיבוי מלא, באחדות ובאחריות. דווקא ברגעים כאלה עלינו לזכור: כוחנו הגדול ביותר הוא האחדות של העם הזה. כאשר חיילי צה"ל נמצאים בחזית, מדינת ישראל כולה חייבת לעמוד מאחוריהם. אני מבקש מכאן לחזק את מפקדי צה"ל, את הלוחמים בשטח ואת המשפחות שמחכות בבית בדאגה ובתפילה. עם ישראל כולו אתכם.
מדינת ישראל ידעה מערכות קשות בעבר, ותמיד ידענו לעמוד יחד באומץ ובאמונה בצדקת הדרך. גם היום, ברגעים הגורליים הללו, אנו מאוחדים מאחורי צה"ל, מאמינים בצדקת הדרך ומאמינים בכוחו של העם הזה לנצח. שאלוהים ישמור על חיילי צה"ל וישיב אותם הביתה בשלום.
תרשה לי, אדוני היושב-ראש, להגיד כמה מילים בערבית לעם בלבנון ולהנהגה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
204 מילים של אכרם חסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.