תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, גם אני לא יכולה להתעלם מהסצנה, מסרט האהבה שבו ביבי ואוריך חבוקים להם יחדיו, ישר כמו קייט מידלטון והנסיך הארי, כמו ביונסה וג'יי-זי. מי עוד יש לנו? יהודה לוי ונינט בתקופה הטובה. ככה נראו אוריך וביבי אתמול, ממש – אפילו בואו נלך לעולם הילדים: אריק ובנץ, שניהם ביחד, חבוקים, הולכים להם. ראש הממשלה שהזרים מיליונים לחמאס, ששחרר את סנוור, שקיבל פתק: תעשה סיכון מחושב מסנוואר, פגש את היועץ שקיבל כסף. ממש הנזל וגרטל של קטר.
יונתן אוריך, למי שלא יודע, לפי הגרסה שלו, במקביל לעבודה שלו בקודש-הקודשים בממשלה, הוא קיבל – לפי הגרסה שלו במשטרה – הוא קיבל כסף שמקורו בקטר, גם לאחר טבח 7 באוקטובר ותוך כדי המלחמה. תנו לזה לחלחל: זה הבן אדם שביבי מחזיר ללשכה שלו. יש גם ראיות טובות שאוריך היה שותף לפרשת הבילד, לפחות למסמכים המודיעיניים שנגנבו מצה"ל, צריך להגיד, על ידי אותו נגד שהיה במחלקת המודיעין וגנב מצה"ל את המסמך הזה. ההדלפה הזאת לבילד, הייתה לה מטרה אחת, וזה לחולל ספין שישכיח את רצח ששת החטופים. כמובן שזה לא עזר להם – אנחנו לא נשכח אותם לעולם.
עכשיו, מה שמעניין הוא שבמקום שביבי יעיף אותו – כמו שאגב עשה לרוב הלשכה שלו; רובם או עדי מדינה או שהם בכלל מתחת לגלגלים של האוטובוס, ותכף נדבר על האוטובוס הזה, או שהם סתם חשודים בפלילים. רוב הלשכה של ביבי, מאז ומתמיד הוא דאג לזרוק את כל מי – איך אמר לי בכיר בליכוד? כל מה שצומח בערוגה של ביבי, כורתים לו את הראש. אז בואו נדבר על זה. מעניין אותי, למה דווקא אוריך? הוא חזר אליו בחיבוקים שלא נצפו כאן כבר הרבה זמן. למה אוריך לא מוצא את מקומו מתחת לגלגלי האוטובוס? גולדקנופ, אני רואה שאתה מקשיב. פשוט כי הוא יודע יותר מדי דברים.
הוא יודע יותר מדי דברים, ובגלל – לא, אני רואה שאתה מקשיב, אז אני אגיד: בגלל שהוא יודע יותר מדי דברים. לכן אוריך נשאר בלשכת ראש הממשלה.
עכשיו, תראו, אין ספק שקטר יכולה להיות מרוצה. אתה שומע, טיבי? למה קטר מרוצה היום? גם אוריך חזר ללשכת ראש הממשלה וגם חמאס, למי שפספס, חזר לשלוט ברצועה. אני מניחה שראית אותם מחלקים סוכריות ברמדאן. זה אחרי שאמרתם: נמשיך את המלחמה. המלחמה. אין על ביבי, לביבי תמיד הייתה בעיה עם הסוף. או שזה חצי חיזבאללה: חיסלנו את חיזבאללה – ביום למחרת: 200 טילים; חיסלנו את חמאס – יום למחרת קצת ממתקים ברצועה. חיסלנו את איראן ביוני, הסרנו איום קיומי, הוא אמר. בוא תראה איך השכונה שלי נראית עם ההסרה של האיום הקיומי שלך.
אני רוצה להגיד לך משהו, טלי. ראיתי אותך מהלשכה שלי, טלי גוטליב, חברת הכנסת גוטליב. ראיתי אותה מהלשכה שלי. תשמע, לא תשמע, לא נורא. מחכה כאן חברת כנסת ואומרת שאנחנו ביש עתיד – שמעת את זה, מיקי, נכון? אנחנו מחלישים, אנחנו, שטובי בנינו, בנותינו, אחיינינו, דודינו, גיסינו, נמצאים עכשיו בשירות מילואים פעיל, בניגוד לשותפים שלך. בזמן שאנחנו יושבים פה במליאה, השותפים שלה מעכבים את תקציב הביטחון. מעכבים את תקציב הביטחון. הם לא מחלישים. אין סבבה. אין סבבה. עליהם אין שום מילת ביקורת. עכשיו אני רוצה להגיד לך, ראיתי אותך מהלשכה שלי, אני יודעת גם שאת שומעת: אומנם התלבשת יפה היום, כמו דיילת אוויר, אבל בואי תנחתי למציאות במדינת ישראל.
אם יש מישהו שמחליש, מפלג ומסית נגד החברה הישראלית, זה אדם אחד. התחלתי את הנאום שלי עליו ואני אסיים. לא היה מעולם ראש ממשלה כל כך מחליש, כל כך מסית, כל כך מפלג, כמו בנימין נתניהו, וזה ייזכר – ולא משנה מה תגידו על האופוזיציה. האופוזיציה נלחמת, וטובי הילדים שלנו נמצאים עכשיו במלחמה, בצפון, במטוסים, בדרום, בניגוד לקואליציה, שרוב-רובה, צריך לומר, או השתמטה, או שהצבא לא רצה אותם, צריך לומר, או שפשוט מעכבים את תקציב הביטחון ברגע זה ממש כי לא נתנו להם את הכסף הקואליציוני שלהם. תודה.
601 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.