אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול, אתמול או שלשום, יונתן אוריך - -
- - האיש שמקבל כסף מקטר, באיזה ציוץ נרגש בטוויטר: ביבי, אני בדרך אליך. לאחר מכן אנחנו רואים תמונה איך הם מתרחקים לעבר השקיעה יד ביד, שני האדונים האלה. זה פשוט לא להאמין. זה ראש ממשלה - - -
יד ביד, מחזיק אותו גם ככה, כי שרה לא הייתה, הוא המחליף.
באמת, הולכים ככה לעבר השקיעה, כמו במערבונים של פעם, ולרגע אתה מתבלבל ואומר: רגע רגע רגע רגע רגע, זה ראש הממשלה? גם שלי? התשובה היא כן. וזה אדון אוריך, שיושב במשרד ראש הממשלה, באקווריום, שקיבל כסף ממדינת אויב תוך כדי מלחמה – התשובה היא כן. וזה שמדבר בארשת רצינית ונמלצת מול פני האומה ואומר: חיילינו הגיבורים, מחזיק את ידו של אוריך. איך העסק הזה מסתדר? לא מסתדר. למי שלא מבין, לא מסתדר.
ובמקביל, היום מגיש ראש הממשלה בקשת דחייה לבית המשפט העליון בעניינו של השר לביטחון הפנים איתמר בן גביר ואומר: אי-אפשר לנהל את הדיון, כי אני צריך זמן לכתוב את התגובה. אתה לא צריך לכתוב תגובה, אתה יכול להגיב לבן גביר על איך שהוא הגיב לקצין משטרה שפעל בניגוד לחוק, כמו אחרון העבריינים, ולזה שר לביטחון פנים במדינת ישראל נותן גיבוי. זה הסיפור של הבג"ץ הזה – הרס משטרת ישראל על ידי שר בלתי כשיר, עבריין לשעבר, שגם לא עבר שיקום. ואחרי שאמר – היינו צריכים להיזכר אחורה, באותו הופך עגלות בחברון, אותו אדם פורע חוק שהוא השר לביטחון הפנים של הממשלה – אתם אומרים: ימין מלא מלא, גאווה וכו' וכו'. שר פוחח, גורם נזק, שלא קרה דבר אחד טוב לביטחון הפנים של מדינת ישראל ולביטחון האישי של האזרחים מאז שהוא מונה.
אבל לפחות אני רגוע, כי נתניהו לא הולך לבד – יש לו את אוריך, הם הולכים ביחד, וכשהם הולכים ביחד אז אני באמת יודע שביחד ננצח, כי עד עכשיו לא הייתי בטוח. ואתה רואה את חוק התקציב, או את הדיונים על התקציב שעברו בשבוע שעבר, ואני אומר לחברים פה, החרדים שיושבים באולם, מי שיושב: חלקו הגדול לא יעבור, כי הוא בלתי חוקי. תעשו איזה דיונים שאתם רוצים – הוא ייפסל, הוא לא חוקי, כי מה לעשות? אי-אפשר לתגמל אנשים משתמטים בכסף של מדינת ישראל. לא יקרה. אז אתם עשיתם מקח טעות, "בחרתם" לוותר על חוק ההשתמטות על מנת לקבל אתנן כספי. זה לא יקרה וזה לא יקרה.
אבל מעבר לכל הסיפורים האלה, אתם, שאיימתם כל הזמן על הממשלה הזאת, אתם אוחזים בידו השנייה של נתניהו, גם אם לא רואים אתכם בתמונה. כלומר אתם כבר שלושה: אתם, המפלגות החרדיות, בנימין נתניהו באמצע ואוריך בצד. אבל מי מוביל בראש? שני סוכני כאוס, אחד קוראים לו סמוטריץ', השני קוראים לו בן גביר. שני האנשים האלה מוליכים את הממשלה הזאת באף ועושים עליכם סיבוב שלא עשו עליכם אי פעם, אחיי החרדים, כמו שנוהגים לקרוא לכם.
אתם לא מתנהגים כמו אחים, ואתם גם לא מתנהגים כמו חרדים – חרדים למה שיהיה במדינת ישראל. אתם חרדים למקום שלכם, למיקום שלכם, רק לדרך שבה אתם תחזיקו ציבור שלם תחת העובדה שאתם מפרנסים אותו. והסיפור הזה, גם הוא ייגמר. תתחבקו, תלכו – בסוף יהיו בחירות. לא יהיו ביוני – יהיו בספטמבר; לא יהיו בספטמבר – יהיו באוקטובר.
ואז אני מבטיח לכם דבר אחד: בזמן שאנחנו נהיה בממשלה הבאה, למרות שאתם לא תהיו בתוך הממשלה - -
- - אני מבטיח לכם, אני מבטיח לכם שנתייחס לכל אחד מכם כאזרח במדינת ישראל שמגיעות לו זכויות, מגיעות לו זכויות, כמו שהיה בממשלה הקודמת.
- - אני זוכר איך עמדתם בתור, כולכם, אנשי הימין, כשאני הייתי סגן שר לביטחון פנים לדבר איתי על דברים שהיו, ואני טיפלתי בכולם, לא רק במי שדומה לי. תודה רבה.
581 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.