למה ארבע?
מדהים. בשבוע שעבר הייתי בכנסת. אחרי שאמרנו, בצוק העיתים ובשים לב למלחמה האדירה מול איראן על ההשלכות שלה, הכנסת תעבוד בצמצום. הגיעו חברי כנסת מיש עתיד – בקרוב אין עתיד, כנראה – הגיעו לוועדות ואמרו: איך יכול להיות שאנשים עולים בזום? ומה פתאום אתם מצמצמים את קיום הדיונים בכנסת? ומה פתאום אתם מפסיקים בכלל להיות כאן? אתם עובדים חיוניים, וזו לא דוגמה טובה. אם אנשים חוזרים לעבוד צריך לעבוד גם פה.
טוב. הקואליציה – יו"ר הקואליציה הקשיב קשב רב לביקורת, ואמר: אם יש כל כך הרבה טענות, אנחנו נגרום לכנסת לעבוד כרגיל. הינה, היום הכנסת עובדת כרגיל, מתקיימים דיונים בוועדות, ואותם חברים אומרים את אותו הדבר, רק הפוך: למה מתקיימים דיונים? איזה מין דבר זה שבזמן מלחמה אתם מקיימים דיונים? איזה מין דבר זה שיש זירה, זירות שונות של נפילות, בכל מיני מקומות, ומתקיימים דיונים? ואיזה מין דבר זה שאתם בוחרים לקיים דיונים על חוקים שכבר קיימתם עוד לפני המלחמה, ואתם ממשיכים לדון בהם? אותו הדבר, רק ההפך. זה מדהים.
עכשיו, אני לא האופוזיציה. אז ליבי עם האופוזיציה, אבל אני יודעת לומר לכם דבר אחד, שאם הייתי האופוזיציה, והייתי רוצה לדבר לעם ישראל - -
- - ואם הייתי רוצה לקבל כוח – בקרוב אתה לא תהיה פה, ולדימיר, חבל. אגב, אגיד לך משהו - - -
אגב, אני רוצה לומר פה רק משהו אחד - - -
אני רוצה רק לומר - - -
אצלנו אומרים, אצלנו אומרים - - -
אני, אין לי יהירות, לא. אדוני, אפשר להעיר לו?
תודה. אני רוצה להגיד לך משהו שכתוב בתהילים.
כתוב בתהילים, תקשיב, כתוב בתהילים, ולדימיר – למה אתה מאפשר את זה? למה?
בדיוק.
מותר לו הכול. תקשיב, כתוב בתהילים - - -
תודה. אני רוצה לומר ברצף, למה אותי אתם משתיקים? אני לא מפריעה פה לאף אחד. כתוב בתהילים, לידיעתך: "לא גבה לִבי ולא רמו עינַי, ולא הִלכתי בגדֹלות ובנפלאות ממני".
ופה אני אומרת לכם, העובדה שהמפלגה שלכם – המפלגה שלכם המציאה שיטה איומה, שמחלישה לא רק אתכם - -
- - זה מחליש את חוסנו של העם. זה מדהים, מה שמצולם בחוץ – רק השנאות שלהם. ואני חשבתי שאתם תבואו ותגידו, פעם אחת: תקשיבו לי, איזו עבודה מול איראן, אין דברים כאלה. תוכנית סדורה של לחימה, באופן שכותש את היכולת – את יכולת השיגור, את יכולת התפעול, את יכולת הייצור של האיראנים כנגד ישראל. ומה אומרים? עומדת פה איזו חברת כנסת שלכם, עומדת, אומרת: הכישלון של המלחמה הזו. איפה אתם חיים, for God's sake? איזה מזל שאתם לא אוחזים בשום מקום של הנהגה, כי אתם פשוט לא מבינים איך מדברים במלחמה. באמת, כשאני שומעת את מה שאתם אומרים אני בטוחה שזה AI. לא יכול להיות שיהודי, אזרח ישראלי, אוהב אדם וארץ, ידבר ככה בזמן מלחמה. אני באמת חושבת שזה AI, כי לא הגיוני שתעמוד פה חברת כנסת מאצלכם ותגיד "כישלון המלחמה".
כל ההורים – רבותיי ההורים, מה קורה? מה קורה? נכון, מאוד קשוח. יש לי ילדת חינוך מיוחד, אוטיסטית בתפקוד נמוך. אני לא מאחלת לכם את זה, מבטיחה לכם שזה יותר קשה מילד שלומד במסגרת רגילה שלא הולך לבית ספר וקשה לו להיכנס לזום. מה חשבתם? מה, שאני עכשיו אפתח בתי ספר? איפה אתם חיים? איפה אתם חיים – לפתוח בית ספר? אני פונה אליכם, ההורים, עכשיו אני אפיל את האחריות על המורים, שהם יכניסו את כולם למרחבים מוגנים תוך זמן קצוב ומאוד מאוד מסוים, כשיש מקומות שהם אזורים מועדים, עם עשר אזעקות ביום, 15 אזעקות ביום, עם נפילות ועם רסיסים. תגידו לי, אתם חיים בסרט? מה אתם מתבכיינים פה, מה הבעיה? מה הבעיה? מדהים.
אתמול דיבר איתי מישהו נדיר, אלוף, מהצפון. אומר לי: גוטליב, תקשיבי, אני מסתכל על המטוסים – זה עושה לי טוב. תתקפו, תתקפו, תתקפו. תגידו לי, אני לא מבינה, אתם לא מסוגלים לדבר ככה – תתקפו, תתקפו, תתקפו? בטח, ככה מדברים. לא AI, לא כזה, לא שנאות – כישלון של המלחמה, כישלון של המלחמה.
זו מלחמה מפוארת, מפוארת ברמות שאתם לא מבינים. ישראל וארצות הברית כקואליציה אחת, כנגד איראן. ולתוך הדבר האדיר הזה נכנסות כל מיני מדינות באירופה.
כי הפריעו לי. אמרת שאתה נותן לי זמן.
רק עכשיו נגמר הזמן. הסתכלתי.
לכן אני רק אומרת לכם פה: רבותיי, הינה ערב הסעודית מצטרפת, והיא לא כורכת את זה באיזו מדינה פלסטינית. לא, לא, לא, זה כל כך הרבה יותר מורכב מזה.
אז אני אומרת לכם פה, על כל הסיסמאות ששמעתי פה, אותן סיסמאות של אין חינוך ואין – זה כישלון. זה לא כישלון. ולא הולכים לבית ספר, כי זה עוד קצת – תהיו עם אוויר ועם אורך רוח, כדי שאנחנו נשלוט בתמונת הניצחון ולא האויב. אז קחו אוויר, ואל תקשיבו למפלגות האופוזיציה. כי אם האופוזיציה הייתה חפצת חיים היא הייתה אומרת בפה מלא: רבותיי, זאת מלחמה חשובה מאין כמוה, ונכתבת כאן ההיסטוריה.
תודה רבה לכם. אז אם אני אשמע פה איזה ציוצים, איפה נהיה ואיפה לא נהיה – אמרתי פה פסוק מתהילים, אז אני אזכיר לו - -
- - אשרי המאמין. אשרי המאמין.
790 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.