שלום, אדוני. שלום, חברות וחברים. אני אמשיך לרגע, לפני שנגיע לנושא שעל הפרק, את הקו של חברי הרב גלעד קריב, רבי בהקשר הזה. אני אתן לכם נושאים שהוועדה בראשותי, הוועדה לביקורת המדינה, הולכת לעסוק בהם – עסקה השבוע, תעסוק השבוע, תעסוק בשבוע הבא: ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי המלחמה – נושא כללי, גורף, ללא פוליטיקה; פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי למענה רגשי ונפשי – שמענו היום את מנהלות ומנהלי השירות הפסיכולוגי החינוכי, השפ"חים, מטבריה, מאשקלון, מלוד. מצבים לא פשוטים; ההיערכות מפני איום טילים ורקטות – ייתכן שעקב המצב את הישיבה הזאת נצטרך לקיים במועד אחר, בהקדם; ישיבה משותפת עם ועדת החינוך על החינוך המיוחד והגיל הרך בזמן חירום – זה המשך של דיון נוסף, הכול על סמך דוחות של מבקר המדינה; ישיבה משותפת עם הוועדה של ביטון, חסר הקול אבל בעל העמדה, בנושא אילת, דגש על נושא תיירות ובריאות ועסקים קטנים; תנאי המחיה והתשתיות ללוחמים בשירות חובה ובמילואים; ועוד דיון חסוי בנושא משק האנרגיה; בשבוע הבא ניגע במיגון מוסדות חינוך; בנושא צח"י – שהתגלה בגדולתו בשנתיים-שלוש האחרונות; הקשיים של תושבים שניזוקו ופונו ונפגעו מירי הטילים; סיוע כלכלי לרשויות מקומיות.
אם כך, כך ראוי לעסוק בתקופה הזאת. אפשר, בשוליים, נושאים שמחכים כבר הרבה זמן והגיע זמנם – אפשר, אפשר, אני יכול להבין. אבל להגיע למציאות שבה אנחנו מוציאים את העיניים זה לזה, מוציאים את הקרביים, נאבקים בוועדות החשובות ביותר, שייתכן שהיו צריכות להקדיש את הזמן, או בטוח שהיו צריכות להקדיש את הזמן, לנושאים חיוניים קונסנזואליים – חבל שזהו המצב.
אני מאוד מקווה שאותם נושאים השנויים במחלוקת עמוקה לא יבשילו, לא יגיעו לידי סיום. ורק חבל לי על המשאב הלאומי שלנו. אנחנו פה יודעים לעבוד, אדוני היושב-ראש, יודעים לעבוד במשותף. אני ציינתי מה אנחנו עושים בוועדה בראשותי, וכך עושים בוועדות נוספות, וכך ראוי שיהיה.
הנושא שעל הפרק הוא תמוה על גבי תמוה. מראש, מלכתחילה, אנחנו מצויים במצב שהקברניט, ראש הממשלה, נמצא בניגוד עניינים. יש מציאות שבה כל חבר כנסת, כל שר, כל ראש רשות, חתום על הסכם ניגוד עניינים; לעניות דעתי זה לא כך לגבי ראש הממשלה. אסור לו להיות שר, ובהיחבא, צעד אחר צעד, מנה אחר מנה, במקרה הזה מעבירים לו סמכויות קונקרטיות של שר, ובכך ממשיכים את ניגוד העניינים, שלא לדבר על שורת הנושאים שנמצאת כאן בבית הזה, שכמובן כל נושא ונושא עובר את אישורו, ואם לא עובר את אישורו, זה כמובן חמור בפני עצמו, ומעמיק את ניגוד העניינים ואת חוסר האמון של חלק גדול מן העם.
אבל בזמן הזה, תראו על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על מציאות שבה – למה מעבירים לשר, לראש הממשלה, את הזכויות האלו, את האפשרות הזו לפעול? משום שאין שר פנים במשך חודשים ארוכים, שר חיוני מעין כמוהו במציאות שבה אנחנו נמצאים, במצב שבו הרשויות נמצאות בלחץ אימים. ודווקא בזמן הזה, במקום למנות שר, פשוט במקום למנות שר – ויש כל כך הרבה מועמדים, שאני הייתי מעדיף שיהיו באופוזיציה אבל הם היום בקואליציה, והם יכולים לבצע את המשימה הזאת. וחבל שאלו פני הדברים. אנחנו כמובן נתנגד להצעה.
474 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.