הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שנתיים וחצי מדינת ישראל נמצאת בלחימה עקובה מדם, אבל עדיין כל החזיתות פתוחות. צריך לומר, מתחת לרדאר ולגמרי לא בשיח, אבל בימים אלה ממש חמאס משקם את כוחו. כל שבוע עוברות 4,200 משאיות עמוסות בכל טוב, שחמאס משתלט עליהן ובכסף – מגייס עוד ועוד מחבלים. ובלבנון חיזבאללה משתולל ומצליח לירות מאות רקטות ליישובי הצפון ולמרבה הצער גם רקטות למרכז. כל זה קורה כשזירת איראן פתוחה. ואני אומרת כאן באופן חד וברור: כל סיום בפחות מהפלת המשטר באיראן לא יניב הכרעה.

ואנחנו צריכים פשוט להקשיב למה שאומר מוג'תבא חמינאי. הוא אומר שהוא רוצה נקמה – זה מה שדובריו אומרים במקומו – ופשוט יש לנו עסק עם משטר אייתולות קיצוני ונחוש, נחוש להשמיד את הישות הציונית.

ומה קורה פה בזירת הפנים? בזמן שאנחנו במצב חירום בעורף, מיליוני אזרחים טרוטי עיניים רצים למקלטים, תושבי הצפון חווים נפילה בכל חצי שעה, 3,200 איש, ביתם נחרב כליל והם נמצאים במצב של חוסר ודאות וחדרה, והמילואימניקים, רבבות מילואימניקים שוב ושוב בצו 8 בפעם החמישית והשישית, למרבה הצער, קואליציית 7 באוקטובר לא עוצרת. דיונים תלושים בנושא ועדת חקירה פוליטית, פיצול תפקיד היועמ"שית ופגיעה בתקשורת החופשית. חברי הקואליציה ממשיכים בשלהם – ריב, מדון ופגיעה באחדות העם.

כאן בכנסת פשוט יש יקום מקביל. במקום לעסוק אך ורק באזרחי ישראל, הקואליציה מפקירה את האזרחים לגורלם. ממשלת ישראל נאלצת להעביר תקציב פיקטיבי ולקצץ בתקציבי הצפון והדרום, בתקציבי החינוך, בתקציבי הבריאות, בתקציבי הרווחה, ולהעביר 6 מיליארד שקלים לתקציבים קואליציוניים, לא לחיילים, לא למילואימניקים, רק למטרות פוליטיות לצורך הנשמה מלאכותית של הקואליציה הזאת: 1.2 מיליארד שקלים למוסדות תורניים שלא מלמדים לימודי ליבה, 75 מיליון שקלים למוסדות פטור ולעמותות, 49 מיליון שקלים למניעת נשירה מישיבות, שזה בדיוק ההפך מעידוד הגיוס לצה"ל בשעת מלחמה. אשכרה תקציב השתמטות.

ומה עם הצפון? רק לפני חודש נתניהו יצא בהצהרות וחילק הבטחות לתושבי קריית שמונה, אבל בזמן שתושבי הצפון ממשיכים לרוץ למקלטים, כי הממשלה קיצצה גם בתוכנית מגן צפון, שיכלה כבר להביא למיגון של הצפון היום, משנת 2018, ממשלת ישראל בוחרת לקצץ בהיקף של 150 מיליון שקלים מתקציב הפיתוח והשיקום של הצפון.

צר לי מאוד שזה מה שהממשלה בוחרת לעשות. ממשלת ישראל צריכה להודות באמת: בישראל יש ציבור שנושא בנטל – אלה שעכשיו נמצאים בקוקפיט, ביבשה, נערכים למערכה בצפון, משרתים בצבא, משרתים במילואים חודשים ארוכים, נלחמים בכל החזיתות, משלמים מיסים, מחזיקים את המדינה, כל המדינה הזו על הכתפיים שלהם – ובזמן הזה הקואליציה ממשיכה לעסוק בלתחזק את עצמה, בזמן שהמילואימניקים נושאים על גבם את כל עולה של מדינת ישראל.

תקציב מבטא סדר עדיפויות. משפט אחרון, אדוני.

וכאן הבשורה ברורה: הממשלה הזאת לא משרתת את הציבור הישראלי, היא משרתת אך ורק את עצמה, ומבטיחה את ההישרדות הפוליטית שלה. זה לא רק כישלון כלכלי – זה כישלון מוסרי. תודה.