קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, חוק המסגרות בכינויו שאנחנו נעביר עכשיו, בעזרת השם, הוא חלק ראשון משני חוקים שמרכיבים בעצם תוספת תקציבית בסכום של 3.4 מיליארד שקלים, נדמה לי, שנועדו להארכת מימון המפונים – בעיקר בצפון, מעט בדרום אבל בעיקר בצפון – בבתי המלון ובחלופות השונות – –
עוד שנייה אני אסביר. עוד רגע אני אסביר. – – שכמובן נלוות לפינוי. יש דמי אבטלה, יש מענקי עידוד תעסוקה לתושבים שגרים באזורים המפונים, ובעצם מקבלים 100%. גם אם הם ישבו בבית, הרי הם מקבלים מס רכוש ושכר, אנחנו בכל זאת רוצים לתמרץ אותם לחזור לעבודה – א. כי זה טוב להם, וב. כי צריך אותם, המשק צריך אותם, הכלכלה צריכה אותם. אנחנו נותנים להם מענקים של 3,000 שקלים בחודש. ועוד הגדלה של תוכנית המילואימניקים, מעטפת המילואימניקים הגדולה שבנינו בתחילת המלחמה, של 9 מיליארד שקלים בשנה הזאת. הצבענו עליה כאן במרץ. הגדלנו אותה בעוד 400 מיליון שקלים מתוך תקציב משרד הביטחון להמשך אותם פרמטרים שהיו גם קודם, ואנחנו מוסיפים עוד 200 מיליון שקלים לעוד כמה צרכים שעלו מהשטח.
התארכות המלחמה והתקופות הארוכות של המילואים מציפות באופן טבעי צרכים מהשטח, ואני מקפיד לקיים שיח עם נשות המילואימניקים ועם המילואימניקים בעצמם. שר הביטחון ואני ירדנו דרומה בשבוע שעבר לשיח מפקדים בחטיבה 12 כדי באמת לנסות להבין מה הצרכים הנוספים, ואנחנו מתקצבים אותם.
הייתה ביקורת, שאני מבקש להשיב עליה, למה אנחנו פורצים את מסגרת התקציב ולא מוצאים את ה-3.5 מיליארד שקלים האלה בתוך התקציב הקיים של תקציב המלחמה המתוקן שהעברנו כאן במרץ. היו מי שגם הגדילו לעשות והגדירו את זה כחוסר אחריות ואיבוד שליטה במערכת הפיסקלית.
האמת היא הפוכה לחלוטין. תראה, אני לא נתתי 53 מיליארד שקלים כסף קואליציוני לתנועת אחות של חמאס כדי לבנות קואליציה עם תומכי טרור, אז אני מבקש, עם כל הכבוד.
כמה משרדי ממשלה אתה סגרת? אפשר להחליט אם רוצים אם רוצים להיות דמגוגים.
תראו, כשהעברנו כאן בחודש מרץ האחרון את תקציב המלחמה המתוקן לשנת 2024, אני הייתי מאוד זהיר ומאוד שמרן, והגדלנו את התקציב במינימום הנדרש כפי שהערכנו. הנחנו תרחיש בסיס, והגדלנו את התקציב במינימום הנדרש לצורך אותו תרחיש בסיס. אז כמובן הגדלנו אותו לצבא, למלחמה. אף אחד לא מצפה שנגיד לצבא: אל תירו פצצות ופגזים ואל תזמנו מילואים כי אין כסף. אנחנו צריכים את המלחמה הזאת לנצח, בעזרת השם ובעזרת הלוחמים הגיבורים שלנו, גם בדרום, גם בצפון, גם ביהודה ושומרון וגם בזירות רחוקות יותר, כפי שנעשה לאורך כל החודשים האחרונים.
אדוני היושב-ראש, נורא קשה. אני, מאז 7 באוקטובר אני לא רב יותר. הוא כבר בקריאה ראשונה, נדמה לי.
כאמור, הגדלנו את מסגרת התקציב בתקציב המלחמה המתוקן לשנת 2024 במינימום הנדרש לצורכי המלחמה, כפי שהערכנו בתרחיש הבסיס שהנחנו כשתכננו את הבסיס: הגדלנו את תקציב הביטחון והצבא והמלחמה, וגם עם רכש והתעצמות, כי יש עוד אתגרים גדולים קדימה; הגדלנו ל-9 מיליארד לתוכנית המילואימניקים היקרים שלנו; הגדלנו להוצאות אזרחיות, כמו מימון המפונים ושיקום, חבל התקומה והצפון, אבל במינימום הנדרש, אדוני היושב-ראש.
אני זוכר שהייתי אצלך בחדר כשגלגלנו את המהלך. הערכנו שהמלחמה תסתיים ושעד יולי התושבים יוכלו לחזור הביתה גם בדרום וגם בצפון, ולמרבה הצער זה לא המצב. יש לי הרבה מה לומר על למה המלחמה מתמשכת. אנחנו משלמים עכשיו את המחיר של 30 שנה שלא רצינו לשלם את מחירה של המלחמה, ותמיד הפסקנו באמצע ועצמנו עיניים, ונתנו למפלצות להתפתח לנו מעבר לגדרות, ועכשיו קשה לטפל בזה ביום אחד, גם בדרום, גם בצפון, גם ביהודה ושומרון, וכפי שאנחנו אומרים בצדק תמיד, שבע או שמונה חזיתות, אז זה לוקח יותר זמן ממה שתכננו.
כשהגענו לחודש יולי והיינו צריכים למצוא עד דצמבר תקציב נוסף למפונים, אין לנו את הכסף הזה. עכשיו, למה אין את הכסף הזה? כי הנחנו תקציב מאוד מדויק ומאוד שמרני. הרי יכולתי בתחילת השנה לבוא ולהגיד: אדוני היושב-ראש, לך תדע, אולי המלחמה תימשך, בוא ניקח עוד רזרבות, מראש נגדיל את הגירעון, מראש נגדיל את מסגרת התקציב. אני חשבתי שזה לא נכון. נכון להניח תרחיש בסיס סביר, להיצמד אליו, להיות מאוד אחראי, מאוד מרוסן, מאוד מדויק. כשאתה מעביר תקציב כזה ואתה מציב סיכונים – יש סיכונים למעלה וסיכונים למטה. כאשר מתממש סיכון, צריך לתת לו מענה. עכשיו התממש הסיכון והמלחמה מתארכת וצריך תוספת למפונים ולמילואימניקים, צריך לעשות את זה.
אני אומר יותר מזה – מרכיב ההוצאות האזרחיות בתקציב הזה ממילא באופן יחסי מאוד מהודק. אנחנו נפגוש את זה גם כשנגיע עכשיו לתקציב 2025. לא קל לקצץ בהוצאות האזרחיות. יחסית לממוצע במדינות ה-OECD אנחנו לא עם הוצאה אזרחית גדולה. יש הרבה מה לייעל בשירות הציבורי במדינת ישראל, אבל אנחנו לא בתקציב שמן ובזבזני. קשה מאוד בשלב כזה של השנה למצוא מקורות מתוך התקציב.
אגב, כן לקחנו הלוואות. עשינו שני פלאטים: פעם אחת כשהארכנו ליולי-אוגוסט, אחר כך נאלצנו להאריך עוד שנה לספטמבר. בתוך התקציב שאתם תאשרו עכשיו את המסגרות, נאשר בסוף השבוע בעזרת השם את התקציב עצמו. יש את ההארכה של המפונים; אנחנו מחזירים גם את אותן הלוואות שלקחנו להסכמי השכר של המורים.
תשימו לב שבחוק הזה אין הגדלה של הגירעון. אנחנו מעריכים שאחרי התוספת הזאת של פחות מ-0.2% אנחנו עדיין שומרים על יעד הגירעון של 6.6% שהצבנו בתהליך החקיקה של תקציב המלחמה המתוקן. אני רואה שחבר הכנסת הרצנו הרים יד, אז אני אסביר. ספוילר: אתם תראו שגם בחודש האחרון, באוגוסט, עדיין הגירעון עולה. היינו עם 8.1% – אנחנו נהיה ב-8.3% עכשיו. זה עוד לא פורסם. הינה, אני נותן לכם ספוילר.
כל מי שקצת מבין כלכלה יודע שגירעון הוא לא לינארי. למשל, בחציון הראשון של 2023 היינו בתקציב 1 חלקי 12, בקצב הוצאות מאוד מאוד נמוך; השנה אנחנו עם תקציב בפועל מהיום הראשון. שנית, הרבעון האחרון של 2023 היה רבעון מלחמה עצים עם הוצאות מאוד מאוד גדולות, לכן באופן טבעי הגירעון עולה. הוא מסתכל 12 חודשים אחורה. אבל הינה הספוילר: ברבעון האחרון, אוקטובר, נובמבר, דצמבר, אתם תראו את הגירעון מתכנס אל היעד שלו, של 6.6%.
אגב, אם לא תהיה לנו התבדרות בתקציב הביטחון אז אנחנו נסיים עם עוד פחות מ-6.6%. אנחנו שולטים בהוצאות. גם פה חשוב לעשות רגע סדר. ולדי, דווקא ממך ציפיתי לקצת יותר אינטליגנציה וקצת יותר הבנה בתקציב. ממשלה לא יכולה לאבד שליטה בהוצאות. יש איזה בלוף כזה.
ממשלה לא יכולה לאבד שליטה בהוצאות. מה שיש בסעיף התקציבי של משרדי הממשלה הם יכולים להוציא, מה שיש בכלל ההוצאה אפשר להוציא. הגירעון מורכב מכלל ההוצאה שיש לך בתקציב המזומן של השנה ועודפים מחויבים שאתה מעביר משנה שעברה, מממש אותם השנה. גם זו בעצם פעילות שכבר בוצעה, עודף מחויב זה פעילות שבוצעה – ההתחייבות בגינה הוצאה כבר בשנת התקציב הקודמת. התשלום מבוצע עכשיו, כמו למשל – כל מעסיק יודע, הוא משלם את משכורת דצמבר בינואר. אז מזומן היא יוצאת בינואר, אבל היא רשומה בספרים על דצמבר, ההוצאה כבר בוצעה. לכן, אין דבר כזה. אנחנו לא יכולים לאבד שליטה. סך הגירעון שלנו השנה יהיה סך המזומנים שאנחנו שמנו בכלל ההוצאה בתקציב המתוקן שהעברנו במרץ השנה פלוס העודפים המחויבים, שדי ידענו אותם.
אגב, מי שעוקב יודע: גבינו עד עכשיו 23 מיליארד שקלים מס יותר מהתחזית שהנחנו בתקציב המקורי. שוב, יש מרכיב אחד שאני לא שולט בו בהוצאות – אני לא רוצה לשלוט בו בהוצאות, אני רוצה לוודא שאין בזבוז – וזה המלחמה. זאת אומרת, יבוא צה"ל ויגיד לי: אני למלחמה צריך מעבר ל-160 מיליארד ששמת לי בסעיף 16 – הוא יקבל את זה, כי אני לא אעצור את מכונת המלחמה הטובה שלנו עד הניצחון, גם אם זה אומר לפרוץ את כלל ההוצאה וגם את יעד הגירעון.
אני אומר לכם, כרגע אנחנו שולטים בהוצאות האזרחיות. העובדה שהגירעון עכשיו עולה זה סוג של פאטה מורגנה. זה כמו שאמרתי קודם, כיוון שהוא לא גירעון לינארי, הוא יתכנס חזרה. תצחקו. אני אשמח אם המצלמות של ערוץ הכנסת יתמקדו בגיחוך של שני החבר'ה האלה, מכיוון שבעוד שלושה, ארבעה חודשים כולם יראו שהגירעון מתכנס בתוואי ירידה אל יעד הגירעון שהצבנו.
(חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.)
ולא סתם גם הכלכלנים של הכלכלן הראשי – החבר'ה האלה חושבים שהם יותר חכמים מכולם – אבל גם בנק ישראל – –
– – גם הכלכלן הראשי, גם החשב הכללי, כולם מעריכים שאנחנו עומדים ביעד הגירעון שסרטטנו. ולכן התחזיות שקיבלתם, התחזיות המעודכנות עם חוק המסגרות הזה, כוללות את הגדלת תקרת ההוצאה ב-3.4 מיליארד השקלים, ממש לא את הרחבת הגירעון, כי אנחנו לא מרחיבים את הגירעון. להמשיך לדבר, אנשי הקואליציה?
אז אני אגיד עוד כמה מילים על המדיניות הכלכלית שלנו, שאני חושב שהיא נכונה ומוכיחה את עצמה. יש בה מצד אחד מדיניות אזרחית מרחיבה, שנותנת מענה לכל צורכי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון. זה כמובן הצבא וכל מה שהוא צריך, ולא רק הצבא – שב"כ, המוסד, כל מערכת הביטחון; זאת מעטפת מילואימניקים רחבה מאוד, כי מי שעושה את המלחמה זה לא הטנק אלא האדם שבטנק; זה טיפול בניצולים, במפונים; זה שיקום של חבל העוטף, גם בשדרות, גם בקיבוצים, שיקום של הצפון. אלה תקציבים שאני מאמין בהם כתקציבי חוסן לאומי שהם קריטיים לביטחון, מכיוון שעורף חזק מאפשר לנצח, בעזרת השם, בחזית, וממילא גם קריטי לכלכלה, כי לכולם ברור שבלי ניצחון לא יהיה ביטחון ובלי ביטחון לא תהיה כלכלה. אז בהיבט הזה, המדיניות הכלכלית שלנו מרחיבה. אנחנו יודעים לתת כסף איפה שצריך.
אגב, הגדלנו את בריאות הנפש, נכון, אדוני שר הבריאות? 1.4 מיליארד שקלים בבסיס לתגבור עולם בריאות הנפש; 1 מיליארד שקל עכשיו של תוספות לנפגעים של הנובה ושל הטבח עצמו. אותה ועדה של פרופ' אביעד הכהן שהגישה את המלצתה – אני מקווה שביום ראשון הקרוב נאמץ אותה בממשלה. אגב, כמעט מכפילים עכשיו את שכר הפסיכולוגים במגזר הציבורי גם במשרד הבריאות, גם במשרד החינוך, כי אנחנו מבינים שיש לנו לקונות במקומות האלה. אנחנו יודעים להרחיב ולתת כסף איפה שצריך, אבל בצורה מאוזנת, רק איפה שצריך, ובאחריות פיסקלית. לכן אנחנו שומרים על יעד הגירעון. אנחנו ידענו לעשות צעדים אמיצים ולא פופולריים בתקציב 2024. התחייבנו וביצענו צעדי התכנסות של 20 מיליארד שקלים פרמננטית בתוך התקציב, ואותו דבר ב-2024. אני אומר לכם את מה שכבר פורסם. בעזרת השם אנחנו נביא תקציב עם יעד גירעון של עד 4%, מה שמייצב לנו את יחס החוב לתוצר ב-2025, ובעזרת השם, מ-2026 מתחילים להתכנס לירידה ביחס החוב לתוצר.
כלכלה איתנה – עכשיו תראו, איך אני יודע שזה עובד? איך אני יודע שזה עובד? קודם כול אני רואה את החוסן הלאומי. אני רואה את העמידות של המילואימניקים, של בני המשפחות שלהם. זה קשה, זה מאתגר. כולנו צריכים להוריד את הכובע בפניהם ובאמת לשים אותם על ראש שמחתנו ובראש סדרי העדיפויות שלנו. אבל אנחנו רואים אותם, ואנחנו רואים את העסקים מתאוששים.
איך אני יודע? אני רואה את נתוני כרטיסי האשראי; אני רואה את נתוני הגבייה ממיסים; אני רואה את הכלכלה עובדת, את המשק עובד; אני רואה את היישובים חוזרים לתפקוד מלא, את התושבים באזור הדרום חוזרים הביתה; אני רואה את התקציבים של מינהלת תקומה זורמים ועובדים יפה. ואני גם רואה את השקל החזק. ערב המלחמה – שקל לדולר עם 3.86, והיום בין 3.65 ל-3.70; אני רואה את הבורסה עולה – אומנם עוד לא כמו הבורסות בעולם, אבל הרבה יותר מלפני שנתיים; אני רואה את ההייטק – הרבעון השני של 2024 היה הרבעון הטוב מזה שנתיים. הרי המשבר התחיל באמצע 2022, אז האינפלציה העלתה לנו את הריבית וכל הוולידציות הגדולות התפוצצו לנו בבועה – שם התחיל המשבר בהייטק. אז סיימנו את הרבעון האחרון עם 2.9 מיליארד דולר גיוסים, 3.6 מיליארד דולר אקזיטים. סקויה – אחת משתי קרנות ההון-סיכון הגדולות בעולם – פותחת כאן סניף באמצע המלחמה. אנחנו רואים את התוצאות, אנחנו רואים את נתוני הגבייה שלנו ממיסים, שכפי שאמרתי, עולים בצורה משמעותית על התחזיות שלנו.
עכשיו, אני לא אומר שאין לי גם וקטורים מטרידים. אגב, אנחנו רואים שוק תעסוקה מאוד מהודק, עם אבטלה נמוכה, אדוני היושב-ראש, משנות השבעים – 2.8% או 2.7% אבטלה. לא היינו כך שנים; אנחנו רואים את השכר הממוצע במשק עולה, אנחנו רואים את השכר הממוצע בהייטק עולה. מרבית המדדים של הכלכלה הישראלית מדהימים. עכשיו, מה זה? אז אפשר לקרוא לזה נס או סייעתא דשמיא, ואפשר לקרוא לזה כוחות חיים בריאים של החברה הישראלית, שמגלה עמידות מדהימה בתוך המלחמה הזאת. היא נחושה, היא מאמינה, היא חזקה, היא גיבורה, היא מאוחדת, ברובה המוחלט, והיא ממשיכה להניע את גלגלי המשק והכלכלה, והיא ממשיכה להשקיע, והיא ממשיכה לחדש, והיא ממשיכה ליצור, וממשיכה להיות יזמית. אלה נתונים מדהימים. קחו עכשיו את העסקה של Own – 1.9 מיליארד דולר. באמת שהנתונים טובים.
עכשיו, איפה הווקטורים הקצת-יותר מטרידים? נכון, עלות גיוס החוב שלנו באופן טבעי יותר יקרה, כי אנחנו במלחמה. אז עולה לנו היום בערך 1% יותר לגייס את החוב שלנו. עדיין, אגב, אנחנו מגייסים בשוק הישראלי אג"חים לעשר שנים בפחות מ-5%, וזה בסך הכול מאוד יציב, זה לא מתבדר כפי שחששנו. אז כן, זה מלמד שאנחנו משתדלים לנהל את זה טוב ולתווך את זה נכון למשקיעים שלנו גם בארץ וגם בעולם, יש לנו נזילות מאוד גדולה, נגישות טובה מאוד לחוב גם בארץ וגם בעולם מביקושים של בין פי ארבעה לפי שישה של כל הנפקה שאנחנו עושים. עוד פעם, זה יותר יקר מלפני המלחמה, מה לעשות, אבל זה סביר, אנחנו עומדים בזה. החשב הכללי – וצריך להגיד מילה טובה לו ולאנשיו, שמנהלים את זה בצורה יוצאת מן הכלל.
אני חושב שבסוף בסוף בסוף, מעבר לפוליטיקה, משקיעים מסתכלים על מספרים, הם רואים את העוצמה של הכלכלה הישראלית ואת המספרים שבה, הם רואים את ההתנהלות האחראית שלנו – שוב, בתקציב האחראי שהעברנו ב-2024, התקציב המתוקן. אתם רוצים ללכת עוד יותר אחורה? התקציב המקורי שהעברנו ב-2024-2023 מאוד שמרני, מאוד מרוסן, יעד גירעון של פחות מאחוז, בשני התקציבים, גם 2023 וגם ב-2024 – ידענו לפתוח את 2023 ולתת מענה לצרכים של המלחמה בדצמבר, אחרי שהתחילה המלחמה. ידענו להביא תקציב מלחמה מעודכן ב-2024, עוד פעם, עם ההרחבה איפה שצריך, התכנסות איפה שצריך והאיזונים הנכונים. אנחנו נעשה את זה בעזרת השם גם בתקציב 2025.
אני אומר לכם, חבריי לאופוזיציה, מה שאנחנו מביאים היום ובסוף השבוע הוא הגדלה נקודתית, מדויקת, ממוקדת ומגודרת להמשך הטיפול במפונים – למלונות, לחלף, לדמי אבטלה, לעידוד התעסוקה – ולמילואימניקים שלנו. אלה מכם שיצביעו נגד מסיבות פוליטיות יצטרכו להסתכל לעצמם ולמפונים ולמילואימניקים במראה ולהסביר למה פוליטיקה קטנה התגברה על מהות בתוך מלחמה. אין פה כסף קואליציוני שאפשר להתווכח עליו, אין פה כספים להתנחלויות שאפשר להתווכח עליהם.
אגב, אני גאה בזה. הייתה היום כתבה – לא יודע מי מכם ראה – בעמוד השער של ידיעות אחרונות, של איך קוראים לו, נחום ברנע, על מה שאני זוכה לעשות ביהודה ושומרון. אני שמח על זה. הוא כמובן ניסה לקלל ויצא מברך. אני חושב שלבסס את האחיזה שלנו ביהודה ושומרון, בוודאי אחרי 7 באוקטובר, זה לשמור על ביטחון ישראל. מי שחושב שאחרי 7 באוקטובר אפשר לקחת את עזה ולהכפיל אותה פי 20 ולשים בה שטח השולט טופוגרפית-גיאוגרפית על כל מרכזי האוכלוסייה במדינת ישראל, כדי שהדבר הזה יהפוך לבסיס איראני קדמי שממנו חלילה יוצאים ב-7 באוקטובר הבא לכפר סבא, נתניה, תל אביב, רעננה – בעיניי, לא יודע, שיבדוק את עצמו – לא שפוי. הרוב המוחלט בעם ישראל מבין שמדינה פלסטינית לא תקום. נקודה. וממילא צריך לחזק את האחיזה שלנו. איפה שיש התיישבות, יש צבא ויש ביטחון, יש מודיעין. יהודה ושומרון היא רצועת הביטחון של מדינת ישראל, ואני גאה להשקיע בה. אבל אין את זה בתקציב הזה – אין יהודה ושומרון, אין תורה, אין זהות יהודית, דברים שאנחנו גאים בהם. אין כסף קואליציוני, יש רק מפונים ומילואימניקים, בצורה אחראית, בלי להגדיל את הגירעון. הכי ממוקד בעולם.
זו הזדמנות נהדרת שלכם להראות אחדות בזמן מלחמה. סנוואר רוצה לראות אותנו מאוחדים, ענייניים, יודעים להתגבר מעל מחלוקות. שימו כאן – תדמיינו עכשיו שעל המסך הזה למעלה מסתכל סנוואר. הוא רוצה לראות אם אנחנו חלוקים, מפולגים, מפוצלים וחלשים או שאנחנו יודעים להתווכח על מה שאנחנו מתווכחים ועל מה שאנחנו מסכימים.
המשפחות האלה רוצות את התקציב הזה.
המשפחות האלה רוצות את התקציב הזה, והן רוצות שאנחנו נטפל במפונים ובניצולים ולהאריך את המימון לפינוי שלהם. הן רוצות שננצח במלחמה ונחזיר את החטופים.
המשפחות האלה רוצות שנעטוף את המילואימניקים הגיבורים שלנו, שעוברים יום-יום, שעה-שעה, מנהרה-מנהרה, פיר-פיר, בית-בית, שכונה-שכונה אצל הנאצים האלה, ומחפשים את החטופים האהובים של כולנו.
תצביעו בעד המילואימניקים, תצביעו בעד המפונים, תצביעו בעד אחדות, תצביעו נגד סנוואר. תודה רבה.
2,514 מילים של בצלאל סמוטריץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.