קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, החלטת הקבינט האכזרית לא רק גוזרת גזר דין מוות על ישראליות וישראלים חטופים, היא מקריסה את האמון של המוני בית ישראל. אני מעריך שרבים מבין מצביעי המפלגות שמרכיבות את הממשלה לא יודעים את נפשם ולא מוכנים לשלם את המחיר. ומהו המחיר? המחיר שגזר קבינט המלחמה, בהובלה ברורה של ראש הממשלה – שאני מתחיל להתרשם שהוא לא רק משחק משחקים פוליטיים, אלא הוא באמת מתחיל לאמץ את החשיבה שאנחנו מוכרחים להיות מסוגלים להכיל מוות איטי, מזעזע, של ישראליות וישראלים כדי להשיג הישגים כלשהם, כדי להראות לאויב שאנחנו מסוגלים לעמוד בזה.
אני רוצה לומר לכם, אנשי הקואליציה, ובעיקר חברי הקבינט: אתם לא רק משחקים משחק נורא בחיי בני אדם – קונקרטיים, מיידיים, לא עתידיים – ולא רק במשפחות שלהם, אתם משחקים במחצית העם ומעלה, שלא יעמוד בעצם ההחלטה שלכם. גם אם אתם מנסים להצטדק ולומר שזהו תכסיס של משא ומתן, וצריך במזרח התיכון להיות חזקים ולעמוד על עקרונות כדי להתפשר בהמשך, יש רגעים שבהם מרימים מסך אל הנפש הפנימית, אל האמת המבעבעת. האמת שהגדיר היום שר האוצר היא אמת שאומרת: אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשלם את המחיר הזה. אני רוצה לומר לכם, המוני בית ישראל לא יעמדו במחיר הזה. הם לא יוכלו לחיות בחברה שזהו סדר העדיפות שלה, שאלו הערכים שלה. הם לא יוכלו לחיות במדינה שמחליטה באופן מודע לקבל את סט הערכים שהקבינט המדיני-ביטחוני הוביל בראשות ראש הממשלה.
ראש הממשלה והקבינט, אתם מוכרחים לשנות את ההחלטה שלכם, לא רק בגלל החטופים שעומדים למות עקב החלטה שלכם, אלא כדי לאפשר לשארית החוסן ולשארית האמון של מיליוני ישראלים וישראליות – בעיקר בני הדור הצעיר – שכאן בארץ חמדת אבות אפשר לממש לפחות את מקצת התקוות. תודה.
267 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.