קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני שומע את הדיבורים ואת הכותרות שמזהירים אותנו מפני חזרת הרפורמה. אני חושב שזה המקום לומר מעל במה זו שזה בשום צורה לא הזמן, וזו גם לא הדרך. אנחנו עדיין נמצאים בעיצומה של שנה קשה, מדממת, שנה שבה אזרחי מדינת ישראל מחפשים תקווה, מחפשים איזושהי ודאות או סימן שדברים הולכים להשתפר. חלקם הגדול מחפשים לנסות ולהתחיל ולבנות את השברים של חייהם, ואחרים עדיין ממתינים בתקווה לבשורות טובות לגבי היקירים שלהם. זה לא הזמן להרבות במחלוקת, שגם ככה קיימת בבית הזה, שגם ככה חזרה באמת חודשיים, שלושה לתוך המלחמה. זה פשוט לא הזמן.
אני מאלה שאמרו כבר אז, ואומר גם עכשיו: אין ספק שיש חוסר איזון בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. אין ספק. גם סרטטתי לא פעם מה אני חושב שצריך לעשות ואיך צריך ומה הסדר. מבחינתי, זה לא מס שפתיים. יש דברים – לכל צד יש טיעונים על חוסר האיזון הזה. אולי הוא רואה את זה שונה, כל צד, אבל אין ספק שיש פה חוסר איזון; לפחות לי אין ספק.
אבל זה לא הזמן. זו גם לא הדרך. זה לא המיקוד הנכון – זה לא מיקוד שיביא משילות, זה מיקוד שיביא פיצוץ. מי שרוצה לייצר משילות אמיתית, מי שרוצה קודם כול לייצב את הספינה, מי שרוצה להציע לנו אופק קדימה, יחד, נוכח האתגרים – שרובם עדיין לפנינו, שאף אחד לא ישלה את עצמו – מתחיל מחוק-יסוד: החקיקה, מסדיר את שכבת היסוד; לא מתחיל מהדברים הנפיצים שהערך המוסף שלהם מוטל בספק.
לכן זה באמת הזמן של הבית הזה, קואליציה ואופוזיציה, לבוא ולומר: יגיע הזמן שנידרש לזה. צריך להידרש לזה. זה צריך להיעשות בצורה מסודרת ובהסכמה, וזה צריך להתחיל קודם כול משכבת יסוד שמדברת על איך פוסלים חוקים, מתי פוסלים חוקים וכל הדירקטיבה הזאת. אני אומר, כמישהו שהיה בראש משרד ממשלתי, אני מהראשונים לומר פה שוב ושוב שיש הגבלות גדולות מאוד על היכולת של נבחרי ציבור ליישם מדיניות, להוציא לפועל דירקטיבה. זה נכון גם ברשות המבצעת, וזה נכון גם כאן, כחברי כנסת, בקושי האינהרנטי שלנו לפקח בצורה אפקטיבית על הממשלה.
שתי הסוגיות הן סוגיות שנובעות מהפער הגדול בין הטייטל, שכביכול מבטיח יכולת ביצוע, לבין העובדה שפעמים רבות אין לו שיניים אמיתיות. לכל זה צריך להידרש לטובת המדינה ולטובת אזרחי המדינה. לא עכשיו, לא בצורה הזאת. אני מבטיח שכשיגיע הרגע ונהיה אחרי הסערה, יהיו פה מספיק אנשים שידעו לקיים את זה בצורה מושכלת ומשותפת. תודה.
378 מילים של עידן רול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.