קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בתקווה תמיד לימים טובים יותר בשנה הזאת. החושך הולך ומתרחב, והמצב נהיה יותר ויותר עגום, עד כדי כך שאנחנו לא רואים אופק ולא רואים באופק אפשרויות לשינוי. 151 נרצחים בחברה הערבית, הריסות בלתי פוסקות, ילדים ישנים מתחת לכיפת השמיים, עוני מחפיר ומאמיר, ומעל הכול ולפני הכול – מלחמה שאוכלת אותנו מבפנים ומבחוץ. עוד מעט כמעט שנה, שנה שלמה, שלא השאירה דבר טוב במקום הזה, ולא רק בתוך הכנסת, אלא במדינה.
כולנו סובלים, כל אחד בפינה שלו ובמקום שלו, ומה אנחנו מקבלים? ממשלה שנלקחה כבת ערובה בידי אנשים שדואגים לאינטרסים האישיים שלהם ולא רואים את טובת החברה; לא רואים את טובת האזרחים; לא רואים ולא מרגישים את הכאב של המשפחות; לא רואים את הרצח ואת המוות ואת ההרס בצד השני, בעזה; לא רואים ולא מרגישים את הרעב של האנשים; לא מרגישים את המצב הכלכלי; לא מרגישים ולא יודעים – אולי יודעים, אבל מנסים להסתיר את הראש ואני לא יודעת איך עדיין הם לא מסתירים את הפנים שלהם מרוב בושה על מה שקורה בקדנציה הזאת.
אני חושבת ששעה קודם תחסוך לכולנו הרבה כאב. עדיף שיהיה פתרון מיידי. עדיף שנגמור עם השר הגזעני שמאיים כל הזמן נגד כל פתרון, שמגבה רק רצח והרג והרס ושמח לאיד על התמונות הקשות בחברה הערבית. הגיע הזמן לחשוב אחרת ולעשות אחרת.
רק מה? צריך בן אדם אמיץ שיודע למלא את התפקיד שלו כמו שצריך וכמו שנדרש מהתפקיד הזה.
225 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.