קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, לשר האוצר לא היה זמן להגיע ולהציג את השינויים שהוא רוצה לעשות בתקציב 2024. אפשר להבין אותו – הבן אדם מחזיק שני תיקים. כמה אפשר? הוא גם שר אוצר והוא גם המושל בגדה. הוא שר במשרד הביטחון, ובעצם אפשר להגיד שהוא הבאשא של השטחים הפלסטיניים הכבושים בגדה. הוא זה שאמור לנהל את העניינים האזרחיים. אבל בינתיים אי-אפשר להגיד שהוא זלזל בתפקיד שלו כשר אוצר. סמוטריץ' אמון מאוד על האידיאולוגיה שלו, והוא עובד מאוד קשה לבצע אותה. לא חשוב מה חושבים אזרחי מדינת ישראל, לא חשוב מה הוא גורם לכלכלת המדינה, איך הוא פוגע בשכבות המוחלשות, כשהוא מגיע לפה הוא מציג את זה כך שהוא רוצה לעזור למפונים. הוא רוצה להוסיף לגירעון כדי לכסות על הצורך בלתמוך בנפגעים מהמלחמה, בנפגעים מ-7 באוקטובר, בנפגעים שפונו מהבתים שלהם.
אבל בעצם הוא לא חשב מלכתחילה, והוא לא מסכים, להפסיק את המלחמה הזו, להפסיק את המלחמה דרך הסכם שיחזיר את החטופים למשפחות שלהם. כן, יכול להיות לזה מחיר של להפסיק את המלחמה, וזה אמור לעלות במחיר – שבעיניי הוא לא מחיר, בעיניי הוא מתנה לאזרחי מדינת ישראל שסובלים גם כן; אני לא אדבר על הפלסטינים, אני אדבר על אזרחי מדינת ישראל, שסובלים מהמלחמה הזו, שכבר משלמים מחיר על המדיניות הזו. הוא רוצה לנצל את הזמן כל עוד יש אבק מלחמה וכל עוד יש את עננת המלחמה, כן לבצע את המדיניות שלו ואת המטרות שלו. המטרות שלו – אתם יכולים לראות אותן ב-25 מאחזים, התנחלויות, שהוקמו בשנה האחרונה בשטחים; אתם יכולים לראות אותן בזה שהוא הפקיע 25,000 דונם בגדה המערבית והכריז עליהם כקרקעות מדינה, שזה 50% ממה שהמדינה שמה עליו את היד מאוסלו עד היום. אלה הנושאים שאכפת לסמוטריץ' מהם. האם אכפת לו מכך שענף התיירות קרס לגמרי? לא ממש.
האם אכפת לו מזה שיחזירו את החטופים? ברור שלא. הוא דווקא זה ששם את המקל בגלגלים כדי למנוע כל ההסכם, כמובן עם ראש הממשלה שלו.
301 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.