קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, יש פה שר בכלל?
אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לכאורה מביאים לנו פה תיקון חקיקה קטן, טכני.
לתקן בחוק הפחתת הגירעון והגבלת הוצאה תקציבית – למעשה במקום 3.2%, לתקן את זה ל-3.9%. קודם כול צריך להבין מה המשמעויות: אנחנו מגדילים פה את הגירעון ב-0.7%. נניח, יחסית לממוצע בין הסכום שזה היה לסכום שזה יהיה, זה סדר גודל של 20%. זה לא עניין קטן וזוטר, זו הגדלת גירעון המדינה ב-20%.
לכן, כמובן, לעשות את זה כלאחר יד, ככה תוך כדי תנועה, כשהכנסת בפגרה, ואחרי כל ההתחייבויות של שר האוצר שיעד הגירעון הוא ריאלי ולא יצטרכו לתקן אותו – אני חושב שזה בהחלט ראוי לגינוי, וזאת לא הדרך הנכונה לעשות את זה. לפני שבאים ומגדילים את הגירעון, ולמעשה מגדילים את החוב הלאומי, שאחר כך כולנו נצטרך לשלם עליו, ועוד ילדינו ונכדינו, היה ראוי שהממשלה תשקול מה היא יכולה לצמצם לפני שתגיע לפגיעה ולהגדלת החוב.
אני יכול להציע לממשלה כמה הצעות שהצענו עוד בשלב אישור התקציב. כספים קואליציוניים, למשל, אדוני היושב-ראש – זה בהחלט יכול להיות יעד ראוי לממן את המטרות הראויות שלשמן הגדלת הגירעון הזאת נעשית. אני כבר אקדים ואומר שאני לא מתנגד למטרות. המטרות הן נכונות, צריך להביא לזה כסף. גם הסיוע למפונים – אומנם צריך לנהל מלחמה ככה שלא יהיו מפונים, אבל כנראה שהממשלה הזאת לא מסוגלת לנהל מלחמה שבה לא יהיו מפונים ושלא תהיה רצועת ביטחון בשטח שלנו במדינת ישראל. אז הממשלה, שנכשלת בלתת לתושבים אפשרות לחיות בבתיהם, שלפחות תשלם להם שהות במקום אחר. ובטח, גם סיוע למילואימניקים הוא נושא חשוב. אבל – ופה האבל הגדול – הרי איך מנסים לסדר את זה? אומרים: אנחנו עושים קופסה. עכשיו, אני הייתי בכנסת הרבה שנים בכל מיני אירועים קשים, מקורונה עד למלחמות. עשו קופסאות, אבל תמיד היה כלל ברזל בכל הקופסאות שעשו: עושים קופסה להוצאה חד-פעמית שלא תחזור בשנה הבאה. ואז אתה אומר לעולם: אני מגדיל את יעד הגירעון, אבל חד-פעמי. אני לא סוטה מהמסלול שלי, אני עדיין במשמעת הפיסקלית.
מה עושים פה? חלק מההוצאות זה מימון הטבות למילואימניקים. זה לא יהיה בשנה הבאה? מישהו ייקח את זה אחורה? מישהו בכלל חולם בממשלה שהוא ייתן הטבות – – –
רגע, שנייה. שנייה, חבר הכנסת רביבו. קודם כול, בדרך שהממשלה מנהלת את המלחמה, לצערי מצפה, כי היא לא מצליחה להביא ליעדים שהיא שמה לעצמה – לא מצליחה למוטט את שלטון חמאס בעזה, לא מצליחה להביא את תושבי הצפון לבתיהם – אז תצטרך מילואימניקים גם בשנה הבאה.
אבל מעבר לזה, אני לא יודע להגיד לך מה הסכום שיהיה בשנה הבאה, אבל הוא יהיה, וכלל ברזל בכל הקופסאות תמיד היה: זה לא מהקופסה. תקצצו כספים קואליציוניים לטובת מילואימניקים, אני בעד. אני אבוא לפה ואצביע בעד הצעת ממשלה לעשות את זה. תביאו מקורות אחרים. אבל פעם ראשונה שאני זוכר – – –
חבר הכנסת רביבו, פעם ראשונה מאז שאני זוכר את עצמי בבית הזה מ-2006, אני רואה ששמים בקופסה הוצאה שהיא רב-שנתית. זה לאבד את כל האמון בכלכלה הישראלית ובמשרד האוצר הישראלי. אחר כך אנו מתפלאים למה בסוף דירוג האשראי שלנו יורד. זה מסוג הדברים שהם תמיד not done – דבר שלא ייעשה. אני חושב שזו טעות מאוד מאוד גדולה של שר האוצר.
אני מסכים. איך זה לא יהיה רב-שנתי?
כשאתה נותן הטבה למילואימניק, היא תהיה. יהיו יותר מילואימניקים, פחות מילואימניקים – תמיד יש מילואימניקים.
זה רב-שנתי. השאלה היא מה הסכום.
השאלה היא מה הסכום. לכן אני מציע לכם, תביאו את הכסף הזה ממקום אחר ותשאירו בקופסה רק תשלום למפונים. זה בהחלט ראוי.
550 מילים של זאב אלקין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.